על המפה

תחנת-ייחוס ראשונה של הפרויקט הלוויני EGNOS הוצבה בישראל. התחנה, הממוקמת בטכניון, תשפר באופן דרמטי את המיקום המתקבל במקלטי GPS בשטח מדינת ישראל.

 

פרופ' גלעד אבן-צור

פרופ' גלעד אבן-צור

בקמפוס הטכניון הוצבה תחנת ייחוס ראשונה בישראל של מערכת EGNOS – המקבילה האירופית למערך ה-WAAS האמריקאי. הקמת התחנה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין סוכנות החלל האירופית, המסלול להנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, והתעשייה האווירית.

EGNOS, המופעלת על ידי סוכנות החלל האירופית, מהווה הרחבה למערכת ה-GPS האמריקאית. היא מורכבת משלושה לוויינים גיאוסטציונריים – כלומר לוויינים הנמצאים מעל נקודות קבועות על כדור הארץ – ומרשת של תחנות ייחוס קרקעיות (RIMS). לווייני EGNOS משדרים אותות המאפשרים למשתמשים לקבל מיקום ברחבי אירופה וסביבתה בזמן אמת בדיוק של כמטר אחד.

"לתחנה יש חשיבות לאומית משום שהיא תשפר את יכולות המערכת באזורנו," מסביר פרופ' גלעד אבן-צור, האחראי על התחנה החדשה הממוקמת בבניין רבין בטכניון (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית). "מדובר במערכת שתהיה פתוחה לכל אדם שברשותו מקלט GPS ייעודי, והיישומים רבים מספור: ניווט של תחבורה אווירית, ימית ויבשתית, מערכות הנחייה, מערכות מיפוי, אפליקציות ניווט לסוגיהן וכיו"ב. מאחר שמדובר בשיפור דרמטי ברמת הדיוק ברור שהמערכת אטרקטיבית מאוד לכל מי שזקוק למיקום מדויק ואמין."

פרופ' אבן-צור, חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, עוסק בגיאו-אינפורמציה (גיאודזיה) – קביעת מיקום במרחב התלת-ממדי על פני כדור הארץ ובחלל – ואחד מתחומי המחקר שלו הוא מעקב אחר תנועות של קרום כדור הארץ. מעקב כזה מצריך דיוק הגבוה לאין ערוך מזה המושג ממערכת ה-EGNOS. "גם במדידת תנועות של האדמה עושים שימוש במערכת ה-GPS אך באופן שונה מזה המתבצע עם מערכת ה- EGNOS, מאחר שמדובר בתנועות קטנות מאוד וכדי לזהותן נדרש דיוק מדידה גבוה מאוד. מערכת ה GPS מאפשרת לנו למדוד לא רק את התנועה האופקית של האדמה אלא גם תנועות אנכיות כמו התרוממותו של רכס הכרמל, המתרחשת בקצב של מילימטרים ספורים בשנה כתוצאה מתזוזת קרום כדור הארץ באזור שבר הכרמל."

פרופ' אבן-צור מסביר כי הדיוק תלוי בין היתר באיכות המקלטים איתם עושים שימוש. "מי שמשתמש במקלט ה-GPS שבטלפון הנייד שלו יכול לקבל כיום מיקום בדיוק של כעשרה מטרים. רמת דיוק כזו מסייעת כמובן לניווט רכב בכביש למשל, אבל לעתים היא אינה מספקת. EGNOS תעניק דיוק גבוה הרבה יותר בקביעת מיקום – סדר גודל של מטר אחד. אני, כחוקר שמשתמש במקלטי GPS משוכללים, יכול להגיע גם לדיוק יחסי של כמה מילימטרים בודדים – צורך שהוא מאוד קריטי במעקב אחר תנועות של האדמה."

 

תחנת ייחוס של הפרויקט הלוויני  EGNOS על גג הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

תחנת ייחוס של הפרויקט הלוויני EGNOS על גג הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון