לא טוחנים מים

הכתבה מוקדשת לזכרו של עוזי הלוי ז"ל, עמית כבוד של הטכניון שהלך לעולמו בסופ"ש, והתפרסמה במגזין הטכניון האחרון.

עוזי הלוי ז”ל

עוזי הלוי ז”ל

מהנדס הכימיה רפאל סמיט והכימאי מוריס אייזן, שניהם פרופסורים בטכניון, פיתחו ממברנה חדשנית לטיהור מים. בוגר הטכניון עוזי הלוי התלהב – וקידם השקעה של 4.6 מיליון דולר בחברה שהקימו, MemTech . התוצאה: פיילוטים ראשונים של המערכת בישראל ובארה"ב.

"הטכניון הולך בכיוון הנכון – הרחבת פוטנציאל המיסחור של ידע טכנולוגי המפותח בו. זה בהחלט ביזנס שקוסם למשקיעים, והטכניון יכול רק להרוויח מזה – בכל ההיבטים."

בוגר הטכניון עוזי הלוי יודע על מה הוא מדבר. במשך עשרות שנים הוא תורם לטכניון ומשקיע בהיי-טק הישראלי, ומבין היטב את החשיבות של תרגום רעיונות הנדסיים לכדי יישום מסחרי. זו גם הסיבה לייסודו של פרס עוזי ומיכל הלוי, הניתן לחוקרים בטכניון המפגינים חדשנות הנדסית יישומית.

בטקס הענקת הפרס בשנת 2013 ציפתה לו הפתעה. "כשהזוכים עלו על הבמה ראיתי שמדובר בפרופסורים רפאל סמיט ומוריס אייזן, שאותם הכרתי היטב. הפרס ניתן להם על פיתוח ממברנות חדשניות לצורך התפלת מי ים, טיהור מים אפורים (מי שתייה 'משומשים') וטיהור מי שפכים. מבחינתי זו דוגמה מעולה לתרגום של רעיון הנדסי למוצר ממשי המסייע לכלכלה ולחברה."

השותפות בין הפרופסורים סמיט ואייזן נולדה לפני כ- 10 שנים, בתקופה שבה עמד פרופ' סמיט בראש המכון לחקר המים ע"ש גרנד בטכניון. "בשותפות הזו אנחנו משלימים זה את זה," מסביר פרופ' סמיט. "מוריס מגיע מהכימיה האורגנית ואני מהצד ההנדסי. כך פיתחנו סוג חדש של ממברנות, שמאפשרות למים לעבור בשטף גבוה מהמקובל ועוצרות מגוון רחב מאוד של מולקולות גדולות – כמו גם ששה סדרי גודל של ריכוז בקטריות וארבעה סדרי גודל של וירוסים."

כשעלו לקבל את הפרס סיפרו סמיט ואיזן על הפיתוח המבטיח, שאינו מצליח לצבור תאוצה מסחרית בשל מגבלות תקציביות. "באותה תקופה היה לנו סטארט-אפ מקרטע," אומר סמיט, "וכשסיפרנו עליו לעוזי הוא התלהב. לאחר בדיקה מדוקדקת עם נשיא החברה, ופגישות עם אנשי טכנולוגיית המים של חברת מקורות, שהיתה שותפה אסטרטגית בחברה, הוא החליט להשקיע מכספו וגם לגייס משקיעים נוספים. ההשקעה המצטברת הזאת – 4.6 מיליון דולר – נתנה לנו דחיפה אדירה. כך הגענו לפריצת דרך בטיהור שפכים, טיהור מי שתיה וניקוי מי גבינה."

במסגרת הטיפול במי שפכים זכתה החברה – MemTech – בחוזה להתקנת מתקן ניסוי חצי תעשייתי בחברת מי-גיחון, חברת המים של עיריית ירושלים. "בניסוי זה נבחנת יעילותן של הממברנות החדשות בטיהור מי שפכים, עם תוצאות יוצאות מן הכלל בהשוואה לממברנות תעשייתיות קיימות." בנוסף חתמה החברה, בשיתוף עם מקורות, על התקנת מתקן לדוגמה בארה"ב בשיתוף עיריית אקרון, אוהיו. המתקן ישמש לטיהור שפכים עירוניים. לאחרונה חתמה החברה על חוזה נוסף [עם מחלבה בישראל] לסינון מי גבינה – השיירים הנוצרים בתהליך ייצור הגבינה. "בתהליך הזה אנחנו לא רק עוזרים למפעל להיפטר ממי הגבינה בצורה נקייה ובהתאם לתקנות איכות הסביבה, אלא גם מסייעים לו לאסוף את השמנת והחלבון. על כל 100 קוב ליום – הספק אופייני למחלבות לא גדולות – המחלבה מקבלת תוצר רווחי ביותר."

 

מסירות איתנה לטכניון

עוזי הלוי נולד בישראל למשפחה ירושלמית ותיקה – "אני כבר דור 11". אביו היה ד"ר אשר הלוי, ממהנדסי הבניין הראשונים בארץ ישראל. "הוא השתתף בבניית ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר ותחנות המשטרה הבריטית, וניהל את הקמת קריית הממשלה בירושלים, מבנה הכנסת הישנה ומבנה הכנסת החדשה. "ליוויתי אותו הרבה בעבודה," אומר הלוי. "לכן היה לי טבעי ללמוד הנדסת בניין." ב-1956 החל ללמוד הנדסת בניין בטכניון, אך שנה לאחר מכן הוקמה בטכניון המחלקה להנדסה גרעינית – והוא נדלק. לאחר סיום התואר (הנדסת מכונות והנדסה גרעינית) הוא עבד בקרית הפלדה בעכו ובמפעלים הפטרוכימיים. במהלך עבודתו קשר קשרים בארה"ב, ובגיל 28 עבר לעבוד בחברת Litwin, שפתחה חברת ייעוץ הנדסית לתעשיית בתי הזיקוק בישראל ב-1964. לימים מונה הלוי לנשיא קבוצת ההנדסה הבינלאומית Litwin, שבה מועסקים יותר מ-2,500 מהנדסים בטכנאים. הוא מתגורר ביוסטון עד היום.

לפני 25 שנה הצטרף הלוי לשורות הATS- (אגודת ידידי הטכניון בארה"ב), וכבר 12 שנה הוא חבר בקורטוריון הטכניון. בנוסף לפרס החדשנות, שאותו ייסד בהשקעה של מיליון דולר, הוא מוריש לטכניון בצוואתו יותר ממיליון דולר נוספים, ומעודד את ילדיו להמשיך בדרכו. "הטכניון חשוב לי מאוד, ולכן החלטתי לתרום לטכניון גם את המניות שלי בחברת ממטק. אני מקווה שבוגרי טכניון אחרים שהצליחו בדרכם המקצועית יילכו בדרכי ויירתמו למאמץ התמיכה בטכניון".