“יזמיות ערביות – זה מושג שתצטרכו להתרגל אליו”

מארגנות הכנס. מימין לשמאל: נסמה מזאוי, יארא עיד-מוטלאק, מונא רוחאנה-חביב, אמאל איוב, חנאן ח’מיס, זמזם פאעור, נורה נוסייר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופסור יוסף ג’בארין. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

המשתתפות בכנס. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך אמרה הדוקטורנטית נסמה מזאוי בכנס שהתקיים בטכניון לקידום יזמות בקרב נשים ערביות.

מאה נשים השתתפו בכנס היזמות של בוגרות הטכניון מהמגזר הערבי, שהתקיים לראשונה בטכניון. הכנס, שנערך ביוזמת פורום הנשים AWSc (נשים ערביות במדע ובהנדסה- Arab Women in Science and Engineering), נועד לחשוף את המשתתפות לעולם היזמות הטכנולוגית, וזאת בהרצאות של מדענים וחוקרים, נציגי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ונציגת שגרירות ארה”ב בישראל.

חנאן ח’מיס, דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וממארגנות הכנס, פתחה את האירוע בהצגת הפורום: “פורום AWSc הוקם לפני כשנה, עקב הנוכחות הדלילה של נשים ערביות בתפקידים מקצועיים מתקדמים באקדמיה ובתעשייה, וצמח מתוך אמונה ש’אם אין אני לי – מי לי ואם לא עכשיו, אימתי?’. המטרות שלנו הן לקדם מצוינות ומנהיגות טכנולוגית בקרב הנשים הערביות, לתת להן כלים להוביל בעולם החדשנות והיזמות, לשבור חסמים ולתמוך בקריירה שלהן, הן באקדמיה והן בתעשייה.”

“קיימנו את הכנס מתוך תחושת מחויבות ושליחות, וכדי לסייע לנשים רבות להגיע להצלחה ולהגשמה עצמית,” הסבירה נסמה (סוהא) מזאוי, גם היא דוקטורנטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וממארגנות הכנס. “יצרנו מנהיגות ובשוֹרה של חדשנות ומחויבות לחברה הערבית, עידוד תעסוקה עצמית ויזמות, ומודל לחיקוי לדור הבא.”

“עד לפני עשר שנים, לימודי הנדסה נחשבו בחברה הערבית להשקעה לא בטוחה,” אמר הממציא והיזם ד”ר יואב מדן, המשמש מנטור ומדען אורח בתחום היזמות הטכנולוגית. “החשש מאי-הצלחה מנע מרבים בחברה הערבית, ובכללם נשים, ללמוד הנדסה.”

ד”ר מדן הסביר כי בשנים האחרונות מתחולל בתחום זה שינוי נרחב ועמוק. “אתם יודעים בזכות מי פתחה ‘אפל’ נציגות בישראל? בזכות בוגר הטכניון ג’וני סרוג’י, ערבי-ישראלי יליד חיפה, ששכנע את הנהלת החברה שיש אפשרות להצליח כאן. הכנס ליזמות נשית טכנולוגית הוא אירוע מכונן, ואני מאמין שגם אתן, כל אחת בתחומה, תחוללו שינוי.”

בכנס שיתפו יזמיות מצליחות את הקהל בסיפוריהן האישיים, וסיפרו כיצד הצליחו לקדם את ההמצאות שלהן. בין הנושאים שנדונו: כיצד רעיון טכנולוגי הופך להצלחה, כיצד מגינים על המצאה, מהו פטנט, קווי יסוד לתוכנית עסקית ולתוכנית עבודה, ומסלולי תמיכה פיננסיים כגון חממות ומאיצים טכנולוגיים.

היזמת הערבייה הראשונה בישראל, בוגרת הטכניון ד”ר אמאל איוב, סיפרה כיצד גילתה בתום לימודי הפיזיקה ש”תואר ראשון אינו מספיק. לכן עברתי למסלול הישיר לדוקטורט, לטובת פיתוח מקור רדיו-אקטיבי חדש להסרת גידולים סרטניים.” בגיל 29 היא נחשפה למונחים ‘יזמות’ ו’סטארט-אפ טכנולוגי’, והקימה סטארט-אפ – שלא הצליח לגייס מימון. “ואז פגשתי את ד”ר סובחי בשיר, שהקים את אנזימוטק, ובשנת 2010 הקמתי את מטאלו-תראפי (Metallo Therapy) – חברה המפתחת טכנולוגיה לשיפור יעילותן של הקרנות לגידולים סרטניים. תוכנית החממות ליוותה אותנו במשך שנתיים, ואז יצאנו לְעולם גיוסי הכספים. כנגד כל הסיכויים הצלחנו לגייס 300 אלף שקל מקרן שנתנה לנו מעט חמצן. הצעדים הבאים היו קטנים, אבל לאט לאט התקדמנו והיום אני יכולה לומר לכם: סבלנות. סטארט-אפ הוא סיפור שמחייב התמדה ועקשנות.”

רים ג’השאן, מחברת ReeMed, סיפרה למשתתפות כי שני אחיה הבוגרים למדו בטכניון לפניה, ועובדה זו הקלה עליה ללמוד ולגור מחוץ לבית. “התקבלתי ללימודי הנדסה ביו-רפואית והצטרפתי כרכזת לפרויקט לנדא, התומך בסטודנטים ערבים. יישמתי על עצמי את הכלים שלי כחונכת וסיימתי את התואר בהצטיינות. לאחר הלימודים התחלתי לעבוד בתעשייה בתפקיד זוטר בחברת ביו-טק. לאט לאט התקדמתי והתפתחתי, ויצרתי לי רשת ענפה של קשרים. את התואר השני השלמתי באוניברסיטת חיפה בדיני פטנטים וקניין רוחני, וכיום אני מתמחה באבטחת איכות בתהליכי רגולציה רפואית.”

נורה נוסיר, מייסדת Nurami Medical, סיפרה שכבר בילדותה סימנה לעצמה כמטרה את לימודי המדעים בטכניון. “ביום הפתוח בטכניון נתקלתי בפרופסור שולמית לבנברג, שהפכה לימים למנחה שלי. אני עוד זוכרת את הניסוי שהציגה – השתלת אוזן בגוף של עכבר. סיימתי תואר ראשון ושני בהנדסה ביו-רפואית, ובטכניון גם פגשתי את השותף שהקים איתי אחר כך את Nurami Medical.” החברה מתמחה בפיתוח תחליפים לרקמות רכות, והמוצר הראשון שלה הוא תחליף לקרום המוח. “הלקח שלי הוא להיות ממוקד מטרה ולא לפחד. זה אמנם מפחיד להסתכן, אבל לפעמים זה משתלם וגם כיף.”

“פורום הנשים AWSC עשוי להפוך לגוף המייצג את הנשים הערביות בתחומי המדעים וההנדסה, מדבר בשמן מול מוסדות אקדמיים וממשלתיים, ופועל לקידום מעמד האישה הערבייה בחברה,” אמר פרופסור יוסף ג’בארין, עוזר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון לענייני מיעוטים. “בשנת 1961 עמד מספר שנות הלימוד של הנשים הערביות בישראל על 1.6 שנים בממוצע. בשנת 2014 היה הממוצע 12 שנות לימוד – זו התקדמות יפה. עם זאת, לא די בהשכלה בלבד. עדיין קיים פער גדול בין ההשכלה של בני המגזר לבין פרנסתם, ויש לפעול לצמצומו.”

פרופסור ג’בארין אמר כי “הטכניון פועל לחיזוק הבסיס האקדמי של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון בתחומי המדע וההנדסה. נמשיך לעודד אותן למצוינות ולתת להן מוטיבציה להמשיך לתארים מתקדמים, שיאפשרו להן להשתלב בתפקידים באקדמיה. נעודד נערות צעירות לבחור בלימודי המדע וההנדסה.”

“אנו מקוות שהצלחנו לחשוף בפניכן את עולם היזמות”, אמרה נסמה מזאוי בסיום הכנס. “נתנו לכן הזדמנות להתרשם כיצד רעיון הופך לסטארט-אפ. זוהי ההזדמנות לומר לכן: אל תפחדו. הכלים קיימים, נצלו אותם. ‘יזמיות ערביות’ הוא מושג שתצטרכו להתרגל אליו.”

מידע נוסף על פעילות הפורום – בדף הפייסבוק AWSc .