פרס הארווי של הטכניון הוענק לחוקר הסרטן ג'יימס אליסון ולאסטרופיזיקאי ריינהרד גנצל

פרופסור ג'יימס אליסון מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

פרופסור ג'יימס אליסון מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

פרופסור ריינהרד גנצל מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

פרופסור ריינהרד גנצל מקבל את הפרס מידי פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון

בטקס חגיגי ומרגש העניק נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, את פרס הארווי לחוקר הסרטן הפרופסור ג'יימס אליסון מטקסס (בתחום בריאות האדם) ולאסטרופיזיקאי פרופסור ריינהרד גנצל מגרמניה (במדע ובטכנולוגיה).

הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי
(1973-1887) וניתן מדי שנה לגברים ונשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. הפרס היוקרתי נחשב ל"מנבא פרס נובל": ו-13 מהזוכים בו זכו לימים בפרס נובל. אחד מהם הוא שוג'י נקמורה, שקיבל בדצמבר האחרון את פרס נובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.

פרופסור ג'יימס אליסון (James P. Allison), העומד בראש המחלקה לאימונולוגיה במכון לסרטן ע"ש אנדרסון, קיבל את פרס הארווי על פיתוח פרדיגמה חדשה לטיפול בסרטן ועל תרומתו התיאורטית והיישומית לטיפול בסרטן. מכון אנדרסון, המסונף לאוניברסיטת טקסס, מדורג במקום הראשון בין מכוני הסרטן בארה"ב.

אליסון, שנולד בשנת 1948 בטקסס, עוסק בתחום האימונותרפיה – טיפול באמצעות חיזוק המערכת החיסונית – בעיקר בהקשר של טיפול בסרטן. הוא חקר רבות את תאי ה-T, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית, וגילה כי הם אינם תוקפים גידולים סרטניים בגלל מולקולה בשם CTLA-4, המעכבת אותם. בעקבות התגלית פיתח פרופסור אליסון נוגדן שיחסום את המולקולה וכך יאפשר לתאי ה-T 'לעשות את העבודה' ולתקוף את הגידול. על בסיס מחקרו פותחה תרופה לטיפול במלנומה מתקדמת בפני אדם – Ipilimumab (Yervoy בשמה המסחרי), שאושרה על ידי הרשויות בארה"ב (FDA) במאי 2011. כיום חוקר אליסון אפשרויות להשתמש ב- Ipilimumabובתרופות-מעכבות דומות לטיפול בסוגי סרטן אחרים (ריאות, כליות, ערמונית, מעיים ושד).

"פרופסור אליסון הוא חוקר אמיץ ובעל חשיבה מחקרית עצמאית," אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו. "בשנות התשעים, אחרי שהקהילה המדעית נואשה מחיפוש אחר טיפול אימונותרפי לסרטן, פרופסור אליסון התמיד במחקר ובסוף הצליח."

"כילד הייתי תמיד סקרן ורציתי לפתור חידות," אמר פרופסור אליסון בטקס הענקת הפרס, "ביקשתי תמיד להיות הראשון שיש לו תשובות בנושאים שאיש לא הכיר. לימדתי את עצמי נושאים רבים וצברתי ניסיון רב בפתרון חידות. זהו ביקורי הראשון בארץ ובטכניון, והופתעתי מהרמה המדעית הגבוהה של החוקרים והסטודנטים. המחקר שלי נבע מכך שרציתי להבין טוב יותר את מערכת החיסון, ואני שמח שעל הדרך גם הצלחתי לפתח תרופה המסייעת לאנשים. רופאים לא נוטים לדבר על טיפול בסרטן במונחים של 'ריפוי', כי הטיפולים הקונבנציונליים תמיד זמניים, והסרטן 'אורב' לאדם בהמשך. באימונותרפיה יש הצדקה לדיבור על 'ריפוי'. אנשים שטופלו בשיטה שלנו חיים כבר יותר מעשר שנים – הרבה יותר מהחודשים הספורים שניבאו להם."

פרופסור ריינהרד גנצל (Reinhard Genzel) קיבל את פרס הארווי במדע וטכנולוגיה על הוכחת קיומו של חור שחור במרכז גלקסיית שביל החלב (הגלקסיה "שלנו"). גנצל, שנולד בשנת 1952, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי ומשמש כראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג, גרמניה. בשנת 2002 קבע גנצל, יחד עם שותפיו למחקר בגרמניה ובקליפורניה, כי במרכז הגלקסיה מצוי אובייקט שגודלו פחוּת מגודלה של מערכת השמש, אך מסתו גדולה פי 3 או 4 מיליון ממסתה של השמש, דהיינו חור שחור עצום. קביעה זו הסתמכה על התאוצה החריגה של כוכבים הסמוכים למרכז הגלקסיה. גנצל השתמש בשיטות של "אופטיקה מסתגלת" כדי להתגבר על ההפרעות האטמוספריות.
בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "הפרס מוענק לפרופסור גנצל כהכרה על פיתוח מכשור חדשני, קרקעי, מוטס וחללי, המאפשר מעקב, בדיוק חסר תקדים, אחר תנועת הכוכבים, בסמוך מאוד למרכז הגלקסיה שלנו, וכך לספק עדות חד משמעית לקיומו של חור שחור מסיבי במרכז הגלקסיה".

"פרופסור גנצל פיתח כלים מחקריים שהובילו אותו לתגליות פורצות דרך, בהן הוכחה אמפירית לקיומו של חור שחור במרכז הגלקסיה שלנו," אמר נשיא הטכניון פרופסור לביא בנאומו בטקס. "פרופסור גנצל הוא לא רק מדען שמחקריו הובילו לתגליות רבות; הוא גם ממציא שפיתח בעצמו את הכלים שסייעו לו להגיע לתגליות אלה."

פרופסור גנצל הודה לטכניון על הפרס החשוב ואמר: "זה אירוע מיוחד עבורי לקבל את הפרס דווקא בשנת החמישים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וישראל. אני אומר זאת לא רק בשל העבר, אלא גם בשל האיכות הגבוהה של המחקר והחוקרים הישראליים. האסטרונומיה היא תחום מחקר עתיק יומין, אך הכלים שעומדים לרשותנו היום מרחיבים את הדעת ודוחפים קדימה את גבולות הידע האנושי. הם מאפשרים לנו לצפות, לנתח ולהבין תופעות בחלל שבעבר היו נסתרות מעיננו."

פרס הארווי של הטכניון ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז"ל מלוס אנג'לס, במטרה להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזרח התיכון. בין זוכי הפרס היוקרתי מדענים מארה"ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת וישראל. מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג בריה"מ לשעבר וחתן פרס נובל, קיבל את פרס הארווי על פעילותו לצמצום מתחים אזוריים. זוכים נוספים: פרופסור ברט סאקמן (פרס נובל ברפואה), פרופסור פייר ג'יל דן-ג'ן (פיזיקה), פרופסור אדוארד טלר על תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית, ופרופסור ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית.

הפתעה מרגשת ציפתה לחוקר הסרטן, הפרופסור ג'יימס אליסון מטקסס, חתן פרס הארווי של הטכניון (בתחום בריאות האדם). בסיום הטקס, עלה לבמה פרופסור דב זוהר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, וסיפר את סיפורו האישי והמרגש. חייו של פרופסור זוהר ניצלו הודות לתרופה ipilimumab, שפותחה על בסיס מחקרו של פרופסור אליסון.
פרופסור זוהר, חלה בסרטן לפני 8 שנים ועל פי הרופאים נותרו לו 4 חודשים לחיות. זוהר הוכנס לניסוי בתרופה חדשה שפיתח פרופ' אליסון. מאז, כאמור, עברו 8 שנים. 
לכתבה המלאה מתוך אתר ווינט: http://bit.ly/1HaaXXF