"בית החולים שאנחנו מכירים היום ייעלם בהדרגה"

קובי ריכטר מייסד חברת מדינול בכנס

קובי ריכטר מייסד חברת מדינול בכנס

זולפי עלאם, מנכ"ל החטיבה לטכנולוגיה לבישה במיקרוסופט בכנס

זולפי עלאם, מנכ"ל החטיבה לטכנולוגיה לבישה במיקרוסופט בכנס

דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג בכנס

דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג בכנס

כך אמר מנכ"ל פיליפס מערכות רפואיות, גוידו פרדו רוקס, בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית. הכנס התקיים במרכז הקונגרסים בחיפה, בנוכחות דיקני הפקולטות לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית בטכניון, מנהלי בתי חולים, מנהלי חברות מהתעשייה הביו-רפואית ומאות מוזמנים ואורחים מהארץ ומהעולם.

בכנס, שאורגן על ידי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון והאיגודים ISMBE & ISHR, הציגו חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה הביו-רפואית בארץ ובעולם מחקרים ופיתוחים עדכניים וחדשניים במגוון רחב של תחומים, ובהם כירורגיה ללא סכין, איבחון מקדים של מחלות באמצעות מיכשור-ניטור לביש, יצירה מלאכותית של רקמות תלת-ממדיות, העברת תרופות דרך רקמות, איבחון מוקדם לאוטיזם ,Mobile Health ואמצעים חדישים לניטור מחלות ולמניעתן.

"הוצאות הבריאות כיום גבוהות מאוד, ומטילות עול כבד על כלכלתן של מדינות רבות. צמצום ההוצאות האלו הוא משימה דחופה," אמר פרדו-רוקס. "שתי המגמות הרווחות היום בעולם הרפואה הן העברת האיבחון מבית החולים לבית, או למרפאה הקהילתית, והשאיפה להתערבות פולשנית מינימלית. אם פעם ניסרו עצמות, כיום אנחנו מדברים על מינימום פולשנות. המשמעות היא מינימום כאב למטופל, קיצור האישפוז וצמצום העלויות. בית החולים כפי שאנחנו מכירים אותו היום יהפוך מיותר וייעלם בהדרגה. מה שיישאר ממנו הם חדר המיון, חדרי הניתוח וחדר התאוששות."

"רפואת העתיד מושתתת על טכנולוגיה, טכנולוגיה רפואית, והעובדה הזו מחייבת אותנו ללמד את הסטודנטים שלנו הרבה טכנולוגיה," אמר דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, פרופסור אליעזר שלו.

"הכנס נועד לחבר שלושה ממדים – חינוך, רפואה ותעשייה – לטובת איכות החיים של כולנו." הוסיף דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג.

"אתם שגרירי החדשנות והמדע של ישראל," אמר מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עידו שריר. "במחקרכם אתם תורמים ליצירת דור חדש של צעירים שסקרנותם גוברת על הסחות הדעת שאורבות להם. תחום ההנדסה הביו-רפואית היה עד לפני שנים בודדות נחלתו של המדע הבדיוני וקשה היה לדמיין את הפיתוחים האלה במציאות. היום כבר אי אפשר לדמיין את המציאות בלעדיהם. לנוכח הירידה במספר המהנדסים החלטנו במשרד המדע לקחת אחריות לשינוי המצב, ונגדיל בהדרגה את התמיכה הספציפית בהנדסה ביו-רפואית. כולנו חייבים לפעול לחיבור בין חינוך, רפואה ותעשייה למען האנושות."

רפי רמברנד, מחברת SensPD, הציג פיתוח חדשני לאיבחון מדויק של אוטיזם. זהו מכשיר לאיבחון אובייקטיבי – ומוקדם – של הפרעות בעיבוד אותות, ובעיקר אוטיזם. המכשיר מאפשר איבחון מהיר, לא פולשני, ללא צורך בשיתוף פעולה של הנבדק (כלומר אפשר לבדוק אפילו תינוק).
"הסברה היום שאוטיזם נובע מפגיעה או שוני בתפיסה החושית. וגם – עיכוב קשב, כלומר תגובה מושהית/מאוחרת לגירויים." הסביר רמברנד, "אנחנו פיתחנו איבחון המבוסס על אפקט 'גלי הים' שאנחנו שומעים כשמניחים יד או צדף על האוזניים. הגישה שלנו קשורה לתפיסה החושית, ולהנחה שגם 'רעש הקונכייה' ייתפס אחרת על ידי אוטיסטים. בנינו מערכת שמודדת את הסטייה מהתגובה הנורמלית, וכך מאפשרת איבחון אובייקטיבי מוקדם של אוטיזם."

"למרות העניין הציבורי העצום באוטיזם, עדיין לא פותחו אבחונים מדויקים, והכל מבוסס כיום על הגדרה של רמת תפקוד," הוא מוסיף. "ההערכה הקיימת היום מתבססת על ההנחה כי 1 מתוך 68 ילודים יאובחן בהמשך חייו כאוטיסט. האבחון אפשרי בערך מגיל 4, על פי תהליך מבוסס-תצפית, שהוא כמובן לא אובייקטיבי במיוחד. ברור כיום שאי אפשר לרפא אוטיזם אבל אפשר לשפר משמעותית את התפקוד, בעיקר אם מתחילים בטיפול בגיל מוקדם מאוד. לכן יש חשיבות לאבחון מוקדם ככל האפשר. "

"האיבחון הרפואי כיום אינו אובייקטיבי לגמרי, ובידינו לשנות את זה. כיום קל מאוד לנטר את תיפקודי הגוף – דופק, נשימה, צעדים – ולקבוע על פיהם את מצבנו הבריאותי," אמר בכנס זולפי עלאם, מנכ"ל החטיבה לטכנולוגיה לבישה במיקרוסופט. "כולם מדברים על רפואה מונעת, ואנחנו מציעים בעניין זה איבחון פרואקטיבי. האדם יסתובב עם מיכשור לביש שיינטר באופן רציף את תפקודיו הגופניים ויוכל להתריע על בעיות כבר בשלב מוקדם, לפני הסימפטומים הגלויים."

בכנס השתתפו גם חברי הסגל החדשים מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון: פרופסור- משנה דניאל ראמז, הציג את מחקרו לפיתוח רובוט חיידק מהונדס גנטי לשחרור תרופות בגוף. "על ידי מיפוי ריאקציות כימיות בתא החי לאלמנטים ורכיבים אלקטרוניים אפשר להמיר כל מעגל אלקטרוני למעגל ביולוגי ולהיפך," הוא מסביר. "למשל, אפשר להראות שיש סימטריה מלאה בין קישור אנזימים לסובסטרט ולבין טרנזיסטורים אלקטרוניים. כתוצאה מכך יוצר חיידק מהונדס-גנטית על בסיס תכנון מעגלים  אלקטרוניים אנלוגיים,  שיכול לבצע חישובים מתמטיים כמו חיבור, חיסור וחלוקה של מספרים. באותה מידה יצרנו מעגלים  אלקטרוניים שמחקים תהליך קישור חלבונים לדנ"א ויצירתם."

פרופסור-משנה נתנאל קורין הציג את מחקרו לטיפול תרופתי ממוקד במחלות קרדיו-ווסקולריות באמצעות טסיות דם מלאכותיות. "פיתחנו שיטה לטיפול תרופתי ממוקד להמסת קרישי דם באזורים של הצרות כלי דם", הוא מסביר. "שיטה ננו-רפואית זו תסייע בטיפול במגוון מחלות קרדיו-ווסקולריות כגון: שבץ, תסחיף ריאתי ואוטם שריר הלב ותציל חיים."

מחקרה של פרופסור-משנה יעל יניב בוחן האם ניתן לחזות מחלות שקשורות לזקנה בתוך זמן שיאפשר טיפול בהם. "מעקב על אוכלוסיית עכברים מגיל ילדות לגיל זקנה הראה בעיות בקוצב הטבעי בלב לפני שתהליכים אחרים בלב נפגעו," היא מסבירה. "באמצעות שליטה במנגנוני הבקרה של קוצב הלב ניתן להחזיר את פעולתו של הלב לזו שהיתה כשהיה צעיר."

את הכנס חתמה הרצאתו המרתקת של קובי ריכטר מייסד חברת מדינול. "אשתי יהודית ואני הקמנו את חברת מדינול לפני כעשרים שנה עם המצאה של סטנט ('תומכן' בעברית) חדשני. באותה תקופה היו בשוק שני סוגים של סטנטים, שהתאימו ל-10% מהמטופלים, והסטנט שלנו התאים ל-90% מהמטופלים. אחד משני הסטנטים הקיימים אז היה זה של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהיה חזק אבל לא גמיש, ולכן הצליח להיכנס רק לעורקים ישרים ולא הסתדר עם פיתולים. השני, של חברת קוק, היה גמיש מאוד אבל במקרים רבים לא הצליח לפתור את הבעיה בעורק. אנחנו יצרנו סטנט ששילב את היתרונות שבשני העולמות: הוא היה חזק מספיק וגמיש מספיק. ופיתחנו טכנולוגיית ייצור שהיתה אוטומטית, מדויקת ומהירה בכמה סדרי גודל מזו של המתחרים."

בהרצאתו סיפר ריכטר על ההתקשרות עם חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית, שהפיצה במשך שנים את המוצר של מדינול, ובשלב מסוים החלה לייצר אותו באירלנד תוך הפרת החוזה. במשפט של מדינול נגד החברה האמריקאית זכתה מדינול בסופו של דבר בפיצוי של 750 מיליון דולר.

בתחרות הסטודנטים שנערכה במהלך הכנס השתתפו סטודנטים מכל הארץ, שהציגו מחקרים מצטיינים ופורצי דרך. במקומות הראשונים זכו : מטעם איגוד ISMBE- משכית גבירץ, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ואפרת שמרון, עאדל זיידאן וארז שור מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון. במקום הראשון מטעם איגוד ISHR זכתה אנה פיינגריש מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון.

בתמונה בעמוד הבית: מנכ"ל פיליפס מערכות רפואיות, גוידו פרדו רוקס בכנס.