הוענקו מענקים למחקר ישראלי – בריטי לטיפול במחלות קשות

פרופ' ליאור גפשטיין. צילום: אבישג שאר ישוב

פרופ' ליאור גפשטיין. צילום: אבישג שאר ישוב

תכנית BIRAX, התומכת במחקר העשוי לסייע בטיפול במחלות קשות, תשקיע כ-18 מיליון שקלים בשמונה מחקרים ישראלים-בריטים. בשלושה מהמחקרים משתתפים חוקרים מהטכניון.

פרופ' חוסאם חאיק

פרופ' חוסאם חאיק

שגרירות בריטניה והמועצה הבריטית בחרו שמונה מחקרים ישראלים-בריטיים, מתוכם שלושה הקשורים בטכניון, שיקבלו תמיכה כוללת של כ-18 מיליון שקלים. מקורו של המימון בשורה של מוסדות מחקר וארגונים מובילים בבריטניה, ובהם אגודת הלב ואגודת הפרקינסון.

הסכום האמור ישמש לתמיכה תלת-שנתית במחקרים הצפויים לסייע בטיפול במחלות קשות. "הפרויקטים החדשים האלה עשויים לשנות משמעותית את חייהם של אנשים הסובלים מסכרת, מחלות לב וכבד, טרשת נפוצה ופרקינסון," אמר שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד. "המדע נמצא בלב מערכת היחסים בין בריטניה לישראל. מדענים מובילים מבריטניה ומישראל כבר משתפים פעולה בפיתוח טיפולים למחלות הקשות ביותר, וזה משמח שכל כך הרבה גופים מובילים בתחום המחקר הרפואי תומכים בכך."

להלן שלושת הפרויקטים המשותפים לטכניון ולאוניברסיטאות בבריטניה:

(1)   איתור התאים המתאימים לבנייה-מחדש של הלב – פרופסור יוסף איצקוביץ'-אלדור מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ופרופסור ברונו פולט מאוניברסיטת אדינבורו. במחקר זה פועלים החוקרים לאיתור התאים המתאימים ביותר לבנייה-מחדש של רקמות לב. מחלת לב כלילית (CAD) היא הסיבה העיקרית להתקפי לב, שהם הגורם המוות (הבודד) העיקרי בעולם. אף ששיעור ההישרדות בהתקפי לב גבוה משהיה אי פעם, אין מרפא לכשל לב הנובע מהתקף לב.
לנוכח המחסור בתורמי לב מבקשת הקהילה המדעית לטיפול עתידי שיתבסס על רפואה רנגרטיבית, כלומר על תיקון או שיחזור של הרקמה הפגועה. הפרופסורים פולט ואיצקוביץ-אלדור מתמקדים בתאים הקרויים פריציטים(pericytes) , הניחנים ביכולת לשקם רקמות פגועות. הם זיהו את הפריציטים המתאימים ביותר ל'תיקון' של צלקות בלב, ובמסגרת שיתוף הפעולה יבחנו דרכים לשימוש בתאים אלה.

(2)   תיקון לבבות שבורים על ידי שליטה בתאים באמצעות אור – פרופסור ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ופרופסור קריס דנינג מאוניברסיטת נוטינגהאם. כאן מדובר בעצם בדור הבא של קוצבי לב, המבוסס על תאים הנשלטים באמצעות אור. בפרויקט האמור יעבדו שני החוקרים המנוסים יחד לפיתוח טכנולוגיה לשיקום הלב אחרי דום לב. במוקד המחקר: קוצב לב המבקר את קצב הלב באמצעות אור במקום באמצעות פולס חשמלי. גישה זו עשויה למנוע בעיות קצב ברקמות-לב מושתלות.
שני החוקרים, שבעבר התחרו ביניהם, יפעלו גם לפיתוח דרכים חדשות לגידול תאי לב מתאי גזע. תאים הגדלים מתאי גזע שורדים טוב יותר ואינם צפויים לדחייה – שהיא אחת הבעיות הידועות בהשתלת רקמות.

(3)   שימוש בבדיקת-נשיפה לאיבחון פרקינסון – פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון ופרופסור רוג'ר בארקר מאוניברסיטת קיימברידג'. מדובר באיבחון מהיר של מחלת פרקינסון, שממנה סובלים כ-7.5 מיליון איש ברחבי העולם. במחקר זה תיבחן הטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק ("האף האלקטרוני") – טכנולוגיה שכבר נוסתה באופן נרחב באיבחון סרטן ומחלות אחרות – בהקשר של איבחון פרקינסון. יעילותה של הטכנולוגיה האמורה באיבחון פרקינסון כבר הוכחה במחקר מצומצם שכלל 57 נבדקים. המחקר הבא יכלול כמאתיים נבדקים.

מנהל המועצה הבריטית בישראל, אלן גמל, אמר כי "תכנית BIRAX מייצגת את הדברים הטובים ביותר שיש לבריטניה ולישראל להציע לעולם: מדענים מובילים שפועלים יחד לשיפור חייהם של מיליונים. כשהחינוך והמחקר הבריטיים משתפים פעולה עם ישראל, הרווח אינו רק של שתי המדינות, אלא של האנושות כולה."

פרופסור ריימונד דואק מאוניברסיטת אוקספורד, יו"ר המועצה המדעית בריטניה-ישראל, אמר כי "מעת לעת, פריצת דרך מדעית מובילה להתקדמות דרמטית בטיפול במחלות. תכנית BIRAX, בה תומכים טובי המדענים הבריטים, מתמקדת בטיפולים בעזרת תאי גזע ומכירה בכך שהעבודה המצוינת בתחום זה בישראל משלימה את הבסיס המדעי הבריטי. שילוב זה מעורר תקווה להתקדמות משמעותית במאבק במחלות רבות. איכות המדענים המעורבים בפרויקטים, ומגוון התחומים הרפואיים הנחקרים, יפעלו לטובת הכלל – ואוניברסיטה עולמית כאוקספורד תומכת בכך מאוד."

החוקרים הישראלים הנוספים שזכו במענקים יחד עם עמיתיהם בבריטניה הם פרופסור בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה (זיהוי הגנטיקה של הסוכרת במטרה לפתח טיפולים חדשים), פרופסור גדעון גרוס ממרכז ידע גליל עליון (חידוש תאי מערכת החיסון כדי לטפל בסוכרת), פרופסור שלמה רוטשנקר מהאוניברסיטה העברית (שיקום תאי עצב שנפגעו מטרשת נפוצה), וד"ר יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית ( רגנרציה של הכבד באמצעות תאי גזע של המטופל).

בתמונה בעמוד הבית: מתיו גולד שגריר בריטניה בישראל, בכנס BIRAX השני שהתקיים בטכניון בשנה שעברה. צילום: אבישג שאר-ישוב