ביולוגיה – הדור הבא

גבריאלה הרמני נספחת המדע בשגרירות גרמניה

גבריאלה הרמני נספחת המדע בשגרירות גרמניה

פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, בפתיחת הכנס

פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, בפתיחת הכנס

החיבור בין הנדסה ומדעי החיים עמד במרכזו של כנס Umbrella, שהתקיים בטכניון בסימן יובל ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה.

כנס משותף לטכניון ולשני מוסדות חשובים בגרמניה – אוניברסיטת RWTH Aachen ומכון המחקר FZ Julich – התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שנערך בסימן 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, עסק בחיבור בין הנדסה ומדעי החיים ודן בשורה של נושאים, ובהם ביו-פיזיקה מולקולרית, ביו-חומרים וביו-חיישנים, הנדסת רקמות, ושיטות מתקדמות להסעת תרופות בגוף.
נציגי שלושת המוסדות אמרו כי המפגש סייע ביצירת שפה משותפת ובהנחת תשתית למחקרים עתידיים משותפים.
גבריאלה הרמני, נספחת המדע בשגרירות גרמניה בישראל, אמרה כי "גרמניה וישראל קשורות זו לזו בקשר שאין לו אח ורע, ותוכנית המחקר Horizon 2020 של האיחוד האירופי מייצרת הזדמנויות נפלאות לשיתוף פעולה בין מדענים משתי המדינות. הדור השלישי בישראל מפתח עניין חדש בגרמניה, ואין לי ספק שהקשר בין שלושת המוסדות יחדיר רעיונות חדשים לדיאלוג הגרמני-ישראלי."

הכנס התמקד בתפיסה שהמאה הנוכחית היא 'המאה של הביולוגיה', שבה יהפכו מדעי החיים ל'תחום רב-תחומי', שיפגיש את ההנדסה עם מדעי החיים. כיום, חמישים שנה אחרי תגלית הסליל הכפול של ווטסון וקריק (מבנה ה-DNA ) עדיין מתחוללות מהפכות במדעי החיים. הגנומיקה והביו-אינפורמטיקה, ריצוף ה-DNA והיכולת למפות את הגנום ולהתערב בו בעלות נמוכה יחסית – כל אלה סוללים דרך למהפכה מחקרית המבוססת על אותו ממשק בין ההנדסה למדעי החיים. כך הולכים ונולדים תחומים חדשים כגון ביולוגיה מערכתית, ביולוגיה סינתטית, ביולוגיה חישובית וביו-אינפורמטיקה. הטכניון, כמוסד הנדסי מוביל הכולל בית ספר לרפואה, הוא צומת אידיאלי להתרחשותה של המהפכה הזאת. לפיכך פועל הטכניון בהתמדה לשבירת המחיצות בין הדיסציפלינות הקלאסיות וליצירת מרחבים (מרכזים) למחקר בין תחומי.

פרופסור וויין קפלן, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר בפתיחת הכנס כי "אני מבקש לציין לטובה את ממשלות גרמניה בישראל, המתייחסות ברצינות רבה לכנסים האלה. כמדענים אנחנו רגילים לשיתופי פעולה בינלאומיים כאלה, אבל למדינאים זה לא כל כך מובן מאליו. כאיש של הנדסת חומרים אני יודע היטב שבמדע דרושה כימיה, והכימיה שנוצרת בכנסים האלה חשובה מאוד."

פרופסור סבסטיאן שמידט מ-FZ Julich אמר כי "הקשר עם הטכניון חיוני ופורה. באנו לכאן כדי לדבר על מדע, אבל גם על ידידות, ואני לא אומר את זה כסיסמה – יש כאן ידידות שסביבה נבנים קשרי המדע, ולנו כמדענים יש פריווילגיה גדולה: ללכת ממדינה למדינה ולעבוד עם מדענים כמונו."

פרופסור יורם רייטר, ראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקיי, אמר כי הכנס הוא המשך לכנס המוצלח שהתקיים באאכן לפני שנה, באותו נושא. בבסיס פעילותו של מרכז לוקיי עומדים השילוב בין הנדסה למדעי החיים וקידומו של מחקר בין-תחומי, המביא לעולמות הביולוגיה והרפואה את היכולות ההנדסיות המתקדמות ביותר. חיבור בין-תחומי זה הוא המשך טבעי להחלטת סנט הטכניון ב-1969 להקים בטכניון פקולטה לרפואה, מתוך הבנה שהמפגש בין הנדסה למדעי החיים הוא שלב הכרחי בדרך לרפואת העתיד ולקידום המחקר הביולוגי. בכך הקדים הטכניון את זמנו ואת מגמת ההתכנסות (Convergence), המאפיינת את המחקר כיום: פחות בידול דיסציפלינרי, יותר מחקר בין-תחומי. מרכז לוקיי הוקם בשנת 2006 הודות לתרומתו הנדיבה של מר לורי לוקיי, ובראשו עמד בעבר חתן פרס נובל פרופסור מחקר אהרן צ'חנובר.

בתמונה בעמוד הבית: החוקרים מהטכניון, מאוניברסיטת RWTH Aachen וממכון המחקר FZ Julich