“באנו ללמוד מכם איך מקימים אימפריה של יזמות”

יושבים מימין: פרופסור דני שכטמן ומנהלת הקרן, סולינה צ'או. התמונות באדיבות קרן לי קא שינג.

יושבים מימין: פרופסור דני שכטמן ומנהלת הקרן, סולינה צ’או. התמונות באדיבות קרן לי קא שינג.

chi1

משלחת של סטודנטים, תלמידים ועיתונאים מהונג-קונג ביקרה בטכניון במימון קרן לי קא שינג. מנהלת הקרן אמרה כי הונג-קונג יכולה ללמוד מהטכניון שיעור ביצירתיות, בחדשנות וביוזמה.

משלחת של כ-100 איש מהונג קונג ביקרה החודש בטכניון. הביקור אורגן ומומן על ידי קרן לי קא שינג בשיתוף הטכניון והקונסוליה הכללית של ישראל בהונג קונג. במשלחת השתתפו למעלה מ-40 סטודנטים וחברי סגל מארבע אוניברסיטאות מובילות בהונג קונג, 10 תלמידי תיכון, 22 אנשי תקשורת, ונציגי קרן לי קא שינג.

חברי המשלחת גדשו את אולם ההרצאות במרכז המבקרים בטכניון והקשיבו להרצאתו של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ולאחר מכן להרצאה בנושא חדשנות מפיו של פרופסור שלמה מי-טל. פרופסור פול צ’אנג, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת הונג קונג, ציין כי “באנו עם הסטודנטים והתלמידים הטובים ביותר בהונג קונג כדי ללמוד מהטכניון כיצד מקימים אימפריה של יזמות. הטכניון הוא אוניברסיטה ששמה הולך לפניה, בוודאי בקרב אנשים כמוני העוסקים בהנדסה. הטכניון עשה רבות בתחום היזמות, בו נמצא עתידם של הצעירים הנמצאים כאן. החדשנות והטכנולוגיה הם התקווה של הדור הצעיר, והם שיאפשרו לו להגשים את חלומותיו.”

כאות תודה על האירוח בטכניון העניק פרופסור פול צ’אנג לנשיא הטכניון עט נובע שייצר בעצמו, בין השאר מעץ זית שמקורו בבית לחם. “העץ הזה הגיע מארץ הקודש וחוזר לארץ הקודש, וכך צריך לקרות גם לידע המדעי והטכנולוגי. אני יצרן עטים חובב, ומאמין שהעט מסמל את העברת הידע מדור לדור – התפקיד המוטל על אוניברסיטאות כמו זו שלנו וכמו הטכניון.”

בשנת 2013 הכריזה קרן לי קא שינג על תרומה של כ-130 מיליון דולר לטכניון, במסגרת ההסכם להקמתו של “מכון טכניון-גוואנדונג” בסמוך לאוניברסיטת שנטאו בסין. סולינה צ’או, העומדת בראש הקרן, סיפרה אתמול על הקשר החם שנרקם בין מר לי קא-שינג לבין הנהלת הטכניון במהלך המגעים להקמת המכון. היא פתחה את דבריה בעברית – “שלום ובוקר טוב” – והמשיכה באנגלית. “בביקור הראשון שלי כאן הסביר לי נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שהטכניון תופס את היצירתיות לא כשורה של רעיונות מבריקים אלא כדרך חיים. אנחנו בהונג קונג יודעים היטב שדרושות לנו יצירתיות, חדשנות ויוזמה כדי להגיע אל ‘הארץ המובטחת’, והקשר עם הטכניון חשוב לנו משום שאלה דברים שנוכל ללמוד ממנו. לכן הגענו לכאן – סטודנטים, חברי סגל, עיתונאים ואנשי הקרן – כדי לחשוף את הטכניון בפני הדור הצעיר ובפני התקשורת בהונג-קונג.”

פרופסור לביא הסביר כי “מאז הקמתו פעל הטכניון כאוניברסיטה משימתית, כמוסד שאינו מסתפק בהנחלת ידע אלא שואף להפוך את העולם למקום יותר טוב. בביקורו ההיסטורי אצלנו, בספטמבר 2013, השתמש מר לי קא-שינג בביטוי העברי ‘תיקון עולם’ לתיאור המשימה המשותפת שלנו. אני, כמובן, מסכים אתו לגמרי: משימתן של האוניברסיטאות חייבת לחרוג מן המחקר, ההוראה ורכישת המקצוע; עלינו להעניק לסטודנטים שלנו את הכלים שיאפשרו להם לשנות את השכונה, את העיר, את המדינה ואת העולם.

“אלפי חברות הסטארט-אפ הישראליות, שרובן הוקמו על ידי בוגרי הטכניון, פועלות לשיפור העולם. גם תרופת ‘אזילקט’ לטיפול בפרקינסון, שנולדה בטכניון ונמכרת כיום ברחבי העולם, הופכת אותו למקום טוב יותר עבור כלל תושביו – ולא חשוב אם הם יהודים או מוסלמים, נוצרים או בודהיסטים. ההצלחה שלנו נובעת מאותה משימה שלקחנו על עצמנו – ‘תיקון עולם’ – ומהמפגש בין סגל מעולה וסטודנטים מעולים.

“במסגרת שאיפתנו להשפיע על העולם, ובסיועו הנדיב של מר לי קא-שינג, אנו מקימים יחד עם אוניברסיטת שנטאו, מחוז גוואנדונג ועיריית שנטאו את מכון טכניון-גוואנדונג בסמוך לאוניברסיטת שנטאו. עוד יוזמה גלובלית גדולת ממדים היא מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס, שכבר החל לפעול בניו יורק במשרדים שהקצתה לנו חברת ‘גוגל’. בהמשך יעבור המכון לקמפוס הנבנה כיום על האי רוזוולט.

“אנו מאמינים שעתיד המדע מושתת על עשייה בין תחומית. שלושת חתני פרס נובל שלנו – הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודני שכטמן – אמנם קיבלו את הפרס על עבודה שעשו לבדם במעבדותיהם, אבל המודל הזה כבר לא עובד כיום. התקדמות מדעית אפשרית בימינו רק באמצעות שילוב בין דיסציפלינות, ולכן אנחנו מקימים בטכניון מרכזים (hubs) אינטר-דיסציפלינריים, שבהם עובדים יחד חוקרים וסטודנטים מפקולטות שונות ומדיסציפלינות שונות. כך החלטנו לבנות גם את מכון טכניון-קורנל לחדשנות ע”ש ג’ייקובס – לא במבנה של פקולטות אלא בשלושה מרכזים, שבכל אחד מהם תתקיים פעילות אינטר-דיסציפלינרית. שכן כך תיראה האקדמיה של העתיד.”

במסגרת ביקורם בישראל עברו חברי המשלחת ‘מסלול ישראלי מקוצר’, הכולל יום אחד של “טירונות” (אימונים וקרבות פיינטבול), יום באקדמיה (הביקור בטכניון) ויום בתעשייה (חברת גוגל). בנוסף הם הספיקו לישון במדבר, לבקר במצדה ובים המלח, ולקיים ‘מירוץ למיליון’ ברחובות יפו העתיקה. נשיא הטכניון אמר להם כי “אני מאחל לכם המשך מהנה בביקורכם בטכניון ובישראל, ומקווה לפגוש את חלקכם במכון טכניון-גואנגדונג בשנת 2017.”