"בטכניון למדתי שאני יכולה להגשים כל חלום"

גלישה בבית ינאי

גלישה בבית ינאי

תמונות שצילמה בוגרת הטכניון שרון טננבוים, ובהן צילום של חוף בית ינאי, עלו על שלטי החוצות ברחבי קנדה.

על שלטי החוצות ברחבי קנדה מתנוססים בימים אלה צילומיה של בוגרת הטכניון שרון טננבוים (Sharon Tenenbaum). אחת התמונות צולמה בחוף בית ינאי בשנת 2012.

ב-26 בנובמבר התבשרה טננבוים על זכייתה בתחרות Paint the City, אשר נולדה לפני כמה שנים כפרויקט ניו-יורקי, והתפשטה מאז לאוסטרליה, לקנדה ולאנגליה. במסגרת הפרויקט עולות יצירותיהם של ציירים וצלמים נבחרים על שלטי חוצות בערים. זו השנה השנייה שהפרויקט מתקיים בקנדה, וצילומיה של טננבוים יעלו היום על שלטי החוצות בוונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. "בשנה שעברה הקמתי דוכן בארוע שנקרא Raw Artists," היא מספרת, "והמארגנת אהבה את העבודות שלי והגישה אותי לתחרות. אחרי שעברתי את שלב המיון המקצועי, שבו בוחרים אנשי מקצוע את המועמדים שימשיכו הלאה, מתקיים השלב השני והאחרון – הצבעה ברשתות החברתיות."

ארבע התמונות הנבחרות, שאותן צילמה טננבוים בישראל, בקנדה ובארה"ב, יופיעו במשך חודש שלם בסבב בונקובר, בטורונטו ובמונטריאול. זו אינה הזכייה הראשונה שלה – היא זכתה בשלוש תחרויות צילום בינלאומיות – אבל "הפעם זה אחרת, כי הפרויקט הזה חושף את האמנות לציבור הרחב – כולל קהילות שאינן מגיעות למוזיאונים באופן טבעי."

היא נולדה בתל אביב, עברה עם משפחתה לארה"ב כשהיתה בת שלוש, וחזרה לישראל בגיל עשר. את התואר הראשון רצתה לעשות דווקא בתחום האמנות, אבל במהלך הכנת תיק העבודות הנדרש לשם כך, נמלכה בדעתה. "ראיתי את הכשרונות שמתמודדים מולי ופחדתי מהדרישה ליצירתיות יומיומית, מתמדת." היא נרשמה לטכניון ולמדה הנדסת מבנים, ולמרות העובדה שכיום כבר אינה עוסקת בתחום הזה, היא בטוחה בחשיבותם של הכלים שקיבלה כאן. "בטכניון למדתי להכיר את עצמי ולהבין שאני יכולה להגשים כל חלום אם אני מוכנה לעבוד קשה."

לקנדה הגיעה באקראי. "ישבתי בבריכה עם ידיד שלי, שאמר לי שבקנדה יש ביקוש גדול למהנדסים בתחום ההנדסה האזרחית. עליתי על מטוס ולקחתי את העבודה הראשונה שמצאתי שם. זה היה משרד קטן להנדסה סביבתית, שלימד אותי המון על ניהול עסק עצמאי: לשווק את עצמך, לארגן את הזמן, להכין מצגות. אלה כלים שעזרו לי מאוד בשנים הבאות."

בשלב מסוים היא החליטה לנטוש את המקצוע "כי עברתי שינוי, והנדסת הסביבה כבר לא ייצגה את האדם שנהייתי. הרגשתי שהמקום שהיה לי טוב כבר אינו המקום הנכון עבורי." כשהודיעה לבוס על עזיבתה, הוא הביע את חששו מכך שהיא 'תתגלגל לרחוב', ביקש ממנה להמשיך לעבוד מהבית במשרה חלקית, ונתן לה מחשב לשם כך. היא נענתה להצעה, ובמקביל לעבודתה החלקית למדה צילום בכוחות עצמה, ולאט לאט שקעה בתחום הזה. "צילום הוא אוּמנוּת, כלומר אמנות שדורשת המון מיומנות ושליטה טכנית, לא רק יצירתיות. בשנים הבאות גיליתי שרבים מהצלמים המובילים בצפון אמריקה הם אנשים כמוני, שהגיעו לצילום מתחומים אחרים."

היא קראה המון, רכשה בהדרגה  מיומנות וביטחון, והתמחתה בצילום בחשיפה ארוכה – שהוא התחום שלה גם כיום, בגיל 35. בשלב מסוים נפרדה מהמשרד שבו עבדה שש שנים, וכיום היא מסורה כל כולה לצילום. "ההצלחה בתחום הזה מותנית כמובן בתשוקה גדולה ללמוד ולעשות, להפשיל שרוולים ולעבוד קשה. אני עובדת המון על התמונות שלי אחרי הצילום – לפעמים ארבעים שעות עבודה על תמונה. זה לא משהו שנשלף מהשרוול." כיום היא מתפרנסת מהוראת צילום בקנדה, בשיקגו ובניו יורק, ומשתפת פעולה עם שלושה צלמים שעוסקים בצילום ארכיטקטוני. היא עצמה דווקא חורגת מהתחום האדריכלי לאמנות רחבה יותר, כפי שזו באה לידי ביטוי גם ביצירות שיעלו היום על שלטי החוצות בקנדה.

שרון טננבוים

שרון טננבוים