מחיים ויצמן ועד ריצוף הגנום

כנס כימיה

כנס בנושא “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם” ייערך בטכניון במלאת מאה שנה ל”תגלית האצטון” של הנשיא הראשון.

ביום שלישי, 18 בנובמבר, יתקיים בטכניון כנס ייחודי במלאת מאה שנים ל”תגלית האצטון” של ד”ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. הכנס, שכותרתו “כימיה וביוטכנולוגיה בשירות האדם”, יתקיים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. הכנס יחל בשעה 9:00 בבוקר.

נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופסור אהוד קינן מהטכניון, מסביר כי פעילותו המדעית של  ד”ר חיים ויצמן בתחום הכימיה – ענף שהוא הבסיס לכל מדעי הטבע – היא “מופת העשוי לשמש השראה לדור הצעיר. לד”ר ויצמן היו מעל ל-120 פטנטים בתחומים שונים, ובהם תהליכים כימיים לייצור חומרי צבע, ייצור כימיקלים ודלק על ידי התססה של עמילן וסוכר מצמחים, ייצור גומי סינתטי איכותי, תחליפי מזון ועוד.”

ההמצאה הידועה ביותר של ד”ר ויצמן, שהכנס יציין 100 שנים להולדתה, היתה שיטה חדשנית להפקת אצטון מתירס. במלחמת העולם הראשונה שימש האצטון לייצור חומרי נפץ, והמחסור בו פגע במאמץ המלחמתי של בריטניה. התהליך החדשני שפיתח ד”ר ויצמן חיזק את יוקרתו בקרב מנהיגי בריטניה ואת קשריו עם אישים כגון שר החימוש לויד ג’ורג’ ושר הימייה וינסטון צ’רצ’יל. קשרים אלה סייעו לד”ר ויצמן בפעילותו הציונית, שהובילה להצהרת בלפור.

“אילו חי ד”ר ויצמן עמנו כיום, הוא היה שמח לראות כי הכימיה היא אחד היסודות העיקריים של כלכלת ישראל,” אומר פרופסור קינן. “מוצרים כימיים מהווים כ-40% מכלל הייצור התעשייתי של ישראל ו-25% מהייצוא. שניים מתוך 10 נשיאי ישראל – חיים ויצמן ואפרים קציר – היו כימאים, ואין זה מפתיע שכל ששת פרסי הנובל, שהוענקו עד היום למדענים ישראלים, היו בתחום הכימיה. בישראל פועלים כ-6,000 כימאים, 5,000 מהנדסי כימיה ו-800 מורים לכימיה. השנה, כאשר אנו חוגגים 80 שנה להקמתה של החברה הישראלית לכימיה, ראוי לזכור כי מדעי הכימיה והתעשייה הכימית מהווים רכיב מרכזי בקיומה של המדינה.”

ד”ר דורית טייטלבאום, מפמ”ר כימיה במשרד החינוך, ציינה כי “הכימיה היא לא רק מקצוע מדעי בסיסי חשוב כשלעצמו, אלא גם בסיס חשוב מאוד למדעים נוספים. בלי כימיה אי אפשר לבצע מחקר מהותי ופורץ דרך ברפואה, בביוטכנולוגיה, בביוכימיה, במדע החומרים ובכל שטחי ההנדסה. לכן פועל משרד החינוך לחיזוק לימודי הכימיה בכל בתי הספר התיכוניים.”

רחל ויצמן שנאורסון, יו”ר עמותת מורשת חיים ויצמן, ציינה כי “העמותה עוסקת בשימור ופיתוח מורשתו של ד”ר חיים ויצמן, בעיקר לשם חינוך בני נוער וסטודנטים להצטיינות מדעית ולשילובה בצורכי החברה הישראלית.”

רפואה אישית והשלכותיה

חתן פרס נובל לכימיה, פרופסור אהרון צ’חנובר מהטכניון, ירצה על מהפיכת הרפואה המותאמת-אישית: האם אפשר לרפא את כל המחלות ובאיזה מחיר? כיצד מגיעות תרופות אל ארון התרופות שבביתנו?  מה שורשן ומה מקורן? תרופות רבות וחשובות, כמו אספירין ופניצילין, התגלו באקראי. בעקבות התגליות האקראיות הללו, ועם התפתחות הכימיה והיכולת לייצר מולקולות מורכבות, הגיע עידן הגנום, שבו אפשר לסרוק ספריות ענק, בנות מיליוני מולקולות, עד למציאתו של החומר בעל ההשפעה הרצויה. כיום אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בפיתוח תרופות ובריפוי מחלות – עידן הרפואה המותאמת אישית.  הגנום האנושי, שנחשף לפני כעשור, יאפשר לנו לפענח ולהבין את מנגנוני הפעולה של מכלול החלבונים בגוף, ולפתח מולקולות קטנות שיווסתו את פעולותיהם. מדובר ברפואה מסוג חדש, המותאמת למחלתו של החולה האינדיבידואלי ואיננה תופסת אותו כחלק מקבוצה. רפואה זו כרוכה בבעיות אתיות רבות, הנובעות מחשיפת מידע גנטי על כל אחד מאיתנו.

ויצמן: מדען ומנהיג

פרופסור מוטי גולני מאוניברסיטת תל אביב ירצה על חיים ויצמן מנקודת מבט ביוגרפית: האם היה מדען בשליחות מדינית או מנהיג, כימאי לשעבר? גם פרופסור צבי רפופורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים ידבר על חיים ויצמן ככימאי יצירתי ופורץ דרך במדע, מתחילת עבודתו בברלין ועד סוף תקופת מנצ’סטר. פרופסור חיים אביב מחברת הרבמד בע”מ, מחלוצי התעשייה הביו-טכנולוגית בישראל, ירצה על עבר, הווה ועתיד בתחום המרתק הזה. בוגר הטכניון ד”ר שי מרצקי מחברת בונוס ביוגרופ ירצה על שימוש בתאי גזע לצרכים רפואיים. פרופסור דן תאופיק ממכון ויצמן למדע ידבר על פיתוח אנזימים חדשים מעל ומעבר לטבע. ד”ר גל ארליך, ממשרד הפטנטים ארליך את פנסטר בע”מ, ירצה על מורכבותו של נושא הקניין הרוחני בתחומי הביוטכנולוגיה. פרופסור איילת פישמן מהטכניון תרצה על אבולוציה של אנזימים במבחנה ופיתוח גיבורי-על לטובת התעשייה. פרופסור רון מילוא ממכון ויצמן למדע ידבר על אוכל ודלק מאוויר וכן על צמחים, חיידקים ובני אדם. ד”ר אורן בקר מחברת וידאק פארמה יחתום את התכנית בהרצאתו: “האם ניתן להכניס חולדה לתוך המחשב – או כיצד שינה המחשב את עולם פיתוח התרופות?”

 הגופים המארגנים הם החברה הישראלית לכימיה, הפיקוח על הוראת הכימיה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ועמותת “מורשת חיים ויצמן – המדע בשירות החברה”. הכנס נתמך על ידי הטכניון, המועצה הציונית בישראל, יד חיים ויצמן, עורכי פטנטים ארליך את פנסטר, חברת בונוס ביוגרופ וחברת וידאק פארמה.