השמש מככבת

התפרצויות שמש, צילום: יגאל פתאל

“המועדון האסטרונומי בטכניון” נפתח בהרצאה שעסקה בשמש ובהשפעתה.

ב-10 בנובמבר 2014 נפתח רשמית “המועדון האסטרונומי בטכניון”, בארוע שכלל הרצאה ותצפית אסטרונומית שבהן נכחו כמאה איש. המועדון הוא יוזמה משותפת של אגודת הסטודנטים, מכון אשר לחקר החלל והאגודה הישראלית לאסטרונומיה (IAA).

“הכוונה היא לקיים מדי חודש ארוע כזה, המקרב את הציבור הרחב לתחום האסטרונומיה,” אמרה אור כהן, סטודנטית במסלול המשולב לפיזיקה והנדסת אווירונוטיקה וחלל וחברה באגודה הישראלית לאסטרונומיה. פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל, אמר כי כבר שנים רבות הוא חולם לקיים פעילות מסוג זה בשיתוף הסטודנטים בטכניון, והודות לאור כהן יצא הרעיון הזה אל הפועל.

את ההרצאה נשא ד”ר יגאל פת-אל, יו”ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים. “אני רוצה לדבר הערב על השמש,” אמר ד”ר פת-אל. “השמש היא הכוכב הכי חשוב לנו בשמים, כי בזכותה יש לנו חיים. אמנם היא לא כוכב גדול במיוחד, ואינה נמצאת במרכז הגלקסיה אלא בשוליה, אבל יש לה יתרונות רבים מבחינתנו, האסטרונומים: אפשר לצפות בה מכל מקום, דרך הפילטרים הטבעיים של עננים ואובך, ולא צריך לקום בשבילה באמצע הלילה.”

בהרצאתו שבר ד”ר פת-אל כמה מיתוסים הקשורים בשמש, למשל המחשבה שמרכז המסה של מערכת השמש נמצא בתוך השמש (“רוב הזמן זה נכון, אבל לא תמיד”), שהאדם הוא יצור מרכזי מאוד (“אנחנו רק אבק כוכבים, כי כל דבר על כדור הארץ, כולל היצורים החיים, עשוי מחומרים שמקורם בהתפוצצויות של כוכבים”), ושהשמש היא כדור עגול וחלק (“נהוג לומר ‘ברור כשמש’, אבל השמש מלאה כתמים, כפי שאפשר לראות כשמביטים בה היטב”).

ד”ר פת-אל הסביר כי החום והלחץ השוררים במרכז שמש יוצרים היתוך גרעיני, ובמהלך התנגשות אטומי המימן הופך חלק קטן מהמסה (כ-0.7%) לאנרגיה, שחלקה מגיע לכדור הארץ. “בשל הצפיפות הגבוהה בתוך השמש, האור מוחזר בתוכה פעמים רבות עד שהוא מתקרר ונפלט ממנה כאור צהוב – וכך אנו מכירים אותו.”