“הטכניון שזור בכל חיינו”

מימין: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. משמאל: יורם וזהבה צדר

מימין: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. משמאל: יורם וזהבה צדר

המעבדה למערכות ספרתיות מהירות ע”ש פרופסור ישראל צדרבאום נחנכה בטכניון במעמד התורמים, יורם וזהבה צדר.

ביום חמישי, 13.11.14,  נחנכה בטכניון המעבדה למערכות ספרתיות מהירות ע”ש פרופסור ישראל צדרבאום, תרומת יורם וזהבה צדר. בטקס נכחו ילדיו, נכדיו וניניו של פרופסור צדרבאום, וכן נשיא הטכניון ואנשי הפקולטה להנדסת חשמל.

יורם צדר אמר כי “המדע והטכניון ליוו את אבא גם בחיי המשפחה, ואני בעצם ממש גדלתי בטכניון, וכאן גם התחתנתי. מאבא למדתי לחשוב באופן לוגי ולשאוף לחדשנות, והלימודים בטכניון הקנו לי את הכלים לקריירה מרתקת. הטכניון שזור בכל חיינו.”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “זהו מאורע נדיר ואבן דרך בתולדות הטכניון, ואני מודה מאוד ליורם וזהבה – זוהי הנצחה שאין יפה ממנה, שיש בה המשכיות מקצועית ורעיונית.”

פרופסור אריאל אורדע, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, אמר כי פרופסור צדרבאום שינה את אופיה של הפקולטה ולמעשה הפך אותה מפקולטה טכנולוגית לפקולטה מחקרית. “עבורי הוא היה מופת למדען, מורה ומחנך. בתואר הראשון למדתי במעבדה הספרתית שהוא הקים, בתואר השני נעזרתי במאמר שלו משנת 1967, ובדוקטורט הוא היה אחד הבוחנים שלי. הוא בהחלט הראה לי שקריירה אקדמית היא סוג של מעיין נעורים.”

יורם אור-חן, מוותיקי הפקולטה, סיפר על חייו המרתקים של פרופסור צדרבאום, שהביא לפקולטה גם את שני ממשיכי דרכו, הדיקנים פרופסור משה זכאי ופרופסור יעקב זיו. “שלושתם השפיעו על הפקולטה ועל הטכניון כולו, וכאן בעצם נולד ההיי-טק הישראלי.”

 ישראל צדרבאום, יליד ורשה (1910), סיים בגיל 24 תואר בהנדסת חשמל במכון הפוליטכני של ורשה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כמהנדס אלקטרוניקה בשרות השידור של בריה”מ, ואחר כך במחקר ופיתוח בתחום הצילום.

ב-1948, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט (“קנדידט”) במוסקבה, עלה צדרבאום עם משפחתו לישראל והצטרף לצוות המדעי במשרד הביטחון, שיהפוך לימים ל”רפאל”. שם הוא תרם תרומה מכרעת לתחום המיחשוב והאלקטרוניקה, וחינך דור שלם של חוקרים על השילוב המתמיד בין עשייה מדעית לדאגה לביטחונה של מדינת ישראל.

במקביל לעבודתו השלים צדרבאום דוקטורט במתמטיקה שימושית ב-London Imperial College. והיה לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום תורת הרשתות בכלל, ובנושא רשתות n-port בפרט. הצטרפותו לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, בשנת 1963, סימלה את פסיעתה של הפקולטה לעידן של הנדסת חשמל מודרנית, ותוך שנתיים הוא מונה לדיקן. שני ההישגים הגדולים הרשומים על שמו מתקופת הדיקנות הם גיוסו של סגל חדש והקמתה של מעבדה ספרתית, הראשונה מסוגה בישראל.

בנו של ישראל, יורם צדר, גדל בטכניון – כאן הוא חגג בר מצווה, כאן התחתן וכאן סיים שני תארים בהנדסת חשמל  – וכיהן בשורה של תפקידים בכירים בחברת סנדיסק (SanDisk Corp), שממנה פרש ב-2011. בתפקידו האחרון בחברה שימש סגן-נשיא בכיר.

ליורם ואשתו זהבה שלושה בנים ושני נכדים, והם גרים בארה”ב אך מבקרים בישראל לפחות פעמיים בשנה.