אדריכלות כאן ועכשיו

גשר בין האקולוגי לעירוני - הפרויקט של עינת לובלינר

גשר בין האקולוגי לעירוני – הפרויקט של עינת לובלינר

עינת לובלינר

עינת לובלינר

"פגשנו כאן דור חדש של סטודנטים, עם עומק אינטלקטואלי מרשים ואומץ לגעת בסוגיות המסעירות את החברה הישראלית" – כך אמרו השופטים בתחרות עבודות הגמר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

עינת לובלינר ולוטם סגל הן הזוכות במקומות הראשונים בתחרות עבודות הגמר שהתקיימה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי, אמר למתחרים כי "הזכייה שלכם היא הזכייה שלנו, והתחרות היא הזדמנות לראות ולהראות לסטודנטים החדשים לאיזו רמה אנחנו מצפים כאן." הטקס, שכלל גם פרסים רבים אחרים, התקיים  ביום רביעי, 29 באוקטובר בניהולה של פרופסור רבקה אוקסמן ובהנחייתו של פרופסור יאשה גרובמן.

צפון תל אביב: הירקון כגשר

בפרס רייסקין זכתה עינת לובלינר על עבודתה "טיפולוגיות של אקולוגיה עירונית", שעסקה בדופן הירקון בתל אביב. היא גדלה בשיכון ל' בתל אביב, והפרויקט הנוכחי קשור מאוד לעובדה ש"גרתי בתל אביב, אבל תמיד אמרו לי שאני מנותקת ממנה. כעת ניסיתי להציע חיבור בין העיר לכל מה שנמצא מעבר לירקון."

הארכיטקטורה לא היתה חלום-ילדות שלה, ואין לה שום אדריכל במשפחה. "זה קצת קלישאי, אבל נדלקתי על התחום הזה כשהייתי בפריז. כשחזרתי לארץ התחלתי לברר על אפשרויות לימוד, ולמרות שהתקבלתי גם לבצלאל, חברים המליצו לי על הטכניון, והשתכנעתי."

במסגרת לימודיה בטכניון יצאה לסמסטר באוניברסיטת דלפט, הולנד, ו"זה היה הסמסטר הטוב בחיי, שגם נתן לי פרספקטיבה על הטכניון – פתאום הבנתי כמה הפקולטה בטכניון רצינית ומעמיקה, וכמה דברים חשובים למדתי כבר בסמסטר הראשון." במסגרת לימודיה בפקולטה עשתה כמה פרויקטים, ובהם מרכז למידה בכפר הנוער "הדסה נעורים"  בבית ינאי ו"ספרייה כמרחב אורבני" בשפרעם. לאחרונה זכתה במקום הראשון בתחרות של מגזין "אדריכלות ישראלית" בשיתוף האיחוד האירופי.

הפרויקט הנוכחי, בהנחיית גבי שוורץ ודקלה יזהר, נולד כאמור מתוך חווית הניתוק בין תל אביב 'האמיתית' למרחב שמצפון לירקון. "מקרה הבוחן שלי היה דופנות פארק הירקון והאפשרות לגשר בין שני חלקי העיר. בממד הרחב יותר ניסיתי ליצור מודל של 'עיוּר אקולוגי' המגשר בין אקולוגיה לאורבניזציה, ואמור להחליף את התפיסה של טבע ועיר כשתי ישויות מתחרות שאי אפשר ליישב ביניהן."

בפרס השני זכו שני פרויקטים – "כלכלת שדה שכונת הארגזים" (עמרי שורץ) ו"בני ברק" (רות גרסטל) – ובפרס השלישי עבודתו של גילי קסלמן על הכנסת וגבעת השלטון בירושלים. יו"ר ועדת הפרס, צבי אפרת, אמר כי "הפרויקטים האלה נגעו באומץ לב  בסוגיות המסעירות את החברה הישראלית. פגשנו כאן דור חדש של סטודנטים שיש להם עמדה ברורה בשאלת מקומו של האדריכל בחברה. בתחרות הנוכחית אנחנו עדים לעומק אינטלקטואלי מרשים מאוד – גם ביחס לשנים עברו וגם ביחס למה שאני רואה במקומות אחרים בעולם. בעבודות שהוגשו ניכר הקשר בין מחקר לפרויקט, וכמי ששואפים לטשטוש הגבול בין אקדמיה לפרקטיקה אנו רואים בכך הישג גדול. ראויה לציון המחויבות הפוליטית והחברתית הניכרת בעבודות, כמו גם הרגישות הרבה. עם זאת, ראוי לציין את המחיר של אותה מחויבות ושל אותו עומק: מימד דידקטי 'נחמד' ו'נכון', שהוא פחות אקספרימנטלי, רדיקלי וביקורתי."

פרופסור אלונה נצן-שיפטן הוסיפה כי איכות הפרויקטים, והאמירה האמיצה וממוקדת, הן תוצאה של חיבור בין פרויקט הגמר לקורס ב'אדריכלות חוקרת'. "זהו חלק מתוכנית הלימודים החדשה, ובאופן זה הפרויקט אינו  מתפתח לאחר המחקר, אלא המחקר נעשה דרכו. במילים אחרות, העמדה המחקרית מתנסחת באמצעות הפרויקט ובכך מעניקה לו עומק ועוצמה."

"פרויקט מגובש ושלם". לוטם סגל

"פרויקט מגובש ושלם". לוטם סגל

באר שבע: לחפש את העיר

במקום הראשון בתחרות הפרויקטים באדריכלות נוף זכתה לוטם סגל על הפרויקט "כאפיקים בנגב", בהנחיית אמיר מילר ואסיף ברמן. "אדריכל הנוף," אומרת סגל, "מנצח על תזמורת שלמה – אקולוגיה, תשתיות, אדריכלות, קהילה, מדיניות ועוד – ואמור להוביל לתוצאה מתפקדת וגם הרמונית." היא עובדת גם כמדריכת טיולים, ולכן רואה בעיסוק בשורשיות כחלק אינטגרלי מהעיסוק באדמה. ההשראה שלה, וגם שמו של הפרויקט, לקוחים מהמקורות.

"למעשה הצגתי כאן חזון לגן-רחוב," היא מסבירה. "באר שבע תוכננה לראשונה על פי מודל 'עיר גנים', שפותח בעבר כפתרון לבעיות העיור הבלתי נשלט באנגליה. באופן אירוני, מודל שמטרתו הבראת העיר הותיר את באר שבע הצעירה חסרת תחושת עירוניות. הפרויקט שלי מציע להסתכל דווקא על פירבור גניה של העיר כנקודת מוצא לתכנון. הטמעת תכונות הרחוב בתוך הגן, המאפשרת חזרה אל עקרונות הרחוב האורגני, שיחררה אותי מהכבלים של תקנֵי תחבורה ותשתיות, ואיפשרה לי תכנון חופשי ויצירתי יותר, המתחשב בהולך הרגל."

גדעון שריג, יו"ר ועדת השיפוט בפרס, אמר כי מדובר ב"פרויקט מגובש ושלם, המציע פתרון כולל ברמה העירונית, המקומית והרובעית. בכלל, הסטודנטים לאדריכלות נוף הפגינו יכולת ניתוח מרשימה, ולא פחות חשוב – תכנון מרשים על סמך אותו ניתוח."

בפרס ע"ש גרהרט וגרטרד קרפלוס זכה אמיל ישראל, על הדוקטורט שלו בנושא "צדק חברתי ושוויון הזדמנויות בעידן של פרבור עירוני", בהנחיית פרופסור אמנון פרנקל. בפרס ע"ש אילנה ליבמן זכתה יוני אבידן, על עבודת המאסטר שלה בהנחיית פרופסור (אמריטוס) גבריאלה גולדשמיט.