צעד נוסף בדרך לטיסת-מקבץ ראשונה בחלל

הדמיה של לויין בפרויקט "סמסון"

הדמיה של לויין בפרויקט "סמסון"

במכון לחקר החלל בטכניון התקיים סקר-תכן, שבו הוצגה ההתפתחות בפרויקט "סמסון".

ב-18 ביוני התקיים במכון לחקר החלל בטכניון CDR  (סקר-תכן קריטי) של פרויקט "סמסון" (SAMSON) – שיגור ראשון של שלושה ננו-לוויינים  בטיסת מקבץ. בסקר, שהוא מעין אבן דרך קריטית לקראת בניית הלוויינים, הוצגו המשימות המדעיות וכל תתי-המערכות.

פרויקט "סמסון", שהוא מיזם חלוצי בתחום הלווינוּת המבוזרת, כולל שלושה לוויינים זעירים, שינועו בגובה של כ-700 קילומטר מעל כדור הארץ בטיסת-מקבץ אוטונומית. פירוש הדבר שהלוויינים ישמרו על מבנה מבוקר בחלל, וזאת על ידי תקשורת בין לוויינית ותיקון מסלוליהם באופן עצמאי.

המשימה הראשית של "סמסון" היא הוכחת היתכנות של טיסת-מקבץ של ננו-לוויינים בחלל, והשנייה – איתור מדויק של אנשים ואוניות במצוקה. את המחקר מוביל פרופסור פיני גורפיל, ואת בניית הלווינים – מהנדס המערכת אבנר קידר. תחנת הקרקע, וכן המקור הקורֵן (המדמה את האדם הזקוק לחילוץ) ימוקמו בטכניון.

"הטכניון נתן לנו מנדט עצום: לתכנן מערכת ראשונה מסוגה, לבנות אותה ולהביא לשיגורה לחלל," אמר ראש המכון לחקר החלל, פרופסור אהוד בכר. "בנוסף, הטכניון נותן את חלק הארי בתקציב שלנו. עם זאת, מדובר בפרויקט גדול ומורכב מאוד, שלא יכולנו להוציא לפועל בלי שותפים בתוך הטכניון (המכון לחקר החלל, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, המעבדה לתקשורת בפקולטה להנדסת חשמל) ומחוץ לטכניון (התעשייה האווירית,  רפאל, משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, אורט בראודה). לכן, מבחינתנו, אנחנו מובילים כאן מיזם לאומי."

פרופסור בכר אמר כי "זה פרויקט יומרני מאוד, עם סיכון גבוה, לוח זמנים קשיח וציפייה עצומה להצלחה, ולכן זה הדבר הכי קרוב לסטרט-אפ שעשיתי בקריירה שלי. וזה כמובן מסובך במיוחד כי יש כאן אלמנט משמעותי של חומרה."

פרופסור גורפיל הסביר כי המערכות בשלושת הלוויינים יופעלו באנרגיה סולרית, והנעת הלוויינים – באמצעות מערכת הנעה בגז דחוס בלחץ גבוה.

שיגורם של שלושת לווייני סמסון מתוכנן למחצית הראשונה של 2016, כמטען נוסף באמצעות אחד השיגורים המסחריים. המכון לחקר החלל נמצא במו"מ עם מספר גורמי שיגור ברחבי העולם בשאיפה לחתום בקרוב על חוזה שיגור.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אהוד בכר, ראש המכון לחקר החלל.