מדענים, רופאים וחולי נפש במפגש ייחודי באוסטרליה

פרופסור משנה איתמר קאהן. צילום: דוברות הטכניון

“המחקר בתחום זה עומד בפני אתגרים משמעותיים, ועלינו ליזום דרכים חדשות להתמודד עם אתגרים אלה ולפתח תחומים כגון התערבות מוקדמת וטיפולים חדשים. היעד: שיפור איכות החיים והעצמת היכולות של חולי נפש”; “הפרעות שינה יכולות לפגוע בתפקודם של תאי גזע ממערכת החיסון”.

מדענים, רופאים וחולים יגיעו השבוע לאוסטרליה למפגש ייחודי שנועד לפתח טיפולים חדשים -למחלות פסיכיאטריות/מחלות מוחיות המשפיעות על הנפש והקוגניציה. במפגש של פורום Meeting for Minds ישתתפו שני חוקרים מהטכניון, אסיה רולס ואיתמר קאהן. הכינוס נערך בשיתוף עם אגודת ידידי הטכניון באוסטרליה.

בשנים האחרונות נערכות יותר ויותר מחקרים בהדמיות המוח בקרב אנשים עם מחלות פסיכיאטריות הסובלים מהפרעות רגש (כגון דיכאון וחרדה), קוגניציה (כגון אוטיזם, והפרעות קשב), ותפיסה (סכיזופרניה). המטרה העיקרית: לצבור מידע בהיקף משמעותי מאלפי נבדקים בריאים וחולים, על מבנה המוח ותפקודו בתקווה להסיק ממידע זה נתונים על המחלה או ההפרעה (קיומה, חומרתה, התפתחותה). במחקרים אלה נצבר מידע מעוברים, פעוטים, נערים, מבוגרים וזקנים. בהקשר של הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות, האתגר הוא לאסוף מידע בשלבים המקדימים את הופעת ההפרעה מקבוצות בסיכון או מיד בראשיתה מקבוצות של חולים ולקחת בחשבון גורמים סביבתיים אשר במחלות פסיכיאטריות נודעת להם חשיבות מכרעת.

“הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות הן אתגר משמעותי, מאחר שמקור ההפרעה עשוי להיות מתהליכים ביולוגיים וגורמים סביבתיים אשר משפיעים בשלב העוברי, בילדות או בהתבגרות, שנים רבות לפני שהתסמונת באה לידי ביטוי. מכאן הצורך בהדמיה על פני שנים רבות ובאוכלוסיות נרחבות”, אומר פרופסור משנה קאהן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. “אימוצה של הדמית מוח על פני אוכולוסיה רחבה ולטווח ארוך, והניסיון לזהות גורמי סיכון שָׁנִים רבות לפני הופעת התסמונת, יעניקו לנו הבנה רחבה יותר של הפרעות פסיכיאטריות ונפשיות במטרה למנוע, לבלום או להסיג אותן ולנבא תגובה לטיפול ספציפי”.

“אני רוצה לקדם בכינוס את הדיון בהשלכות הבריאות הנפשית על החסינות הפיסית שלנו ובייחוד על תפקוד מערכת החיסון”, אומרת פרופסור משנה אסיה רולס. “המעבדה שלנו מתמקדת בהשפעת המוח על תפקוד מערכת החיסון. למשל, אנחנו רואים שהפרעות שינה יכולות לפגוע בתפקודם של תאי גזע ממערכת החיסון.  גם רגשות יכולים להשפיע על מערכת החיסון, למשל, רגשות שליליים כמו לחץ ומתח נפשי –  יכולים לפגוע ביכולת להתמודד עם מחלות. רגשות חיוביים כמו הציפייה שתרופה חדשה תעזור, ידועים כבעלי השפעה חיובית על המצב הפיסי ומוכרים כאפקט פלסבו. אני אנסה לקדם את הצורך והחשיבות של מחקר המשלב את שני התחומים, המוח ומערכת החיסון כדי להבין את המנגנונים הנוירונליים המקשרים בין המוח למערכת החיסון” .

 התקדמות משמעותית בהיבטים הרפואים של נושא זה מחייבת שיתוף פעולה בין אנשי מדע בסיסי מדיסציפלינות שונות ורופאים-חוקרים. מפגש הפורום Meeting for Minds עושה צעד אחד נוסף – שיתוף של מטופלים ומשפחותיהם בדיונים על הכיוון המחקרי. “מנקודת הראות שלי זהו צעד משמעותי, שכן כדי להתקדם אנו זקוקים לשיתוף פעולה בעיקר בזיהוי הסובלים שבתחילת הדרך ובהשתתפות פעילה במחקרים שנמשכים על פני שנים רבות”, אומר פרופסור משנה  קאהן.

בתמונה בעמוד הבית: פרופסור משנה אסיה רולס. צילום: דוברות הטכניון