לעולם לא מאוחר מדי

ד"ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

ד"ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

היום, יום רביעי (14.5) יעניק הטכניון תוארי "דוקטור לפילוסופיה" (PhD). אחת מ-169 מקבלי התואר היא נירה אורני, חיפאית בת 78. היא קיבלה את שלושת תאריה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, והדוקטורט שלה, בהנחיית פרופסור רחל אלתרמן, עסק ב"גורם הזמן בהפקעות קרקע – מבט השוואתי על ישראל וויקטוריה (אוסטרליה)".

כל בני משפחתה יגיעו לראות אותה מקבלת את התואר מידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, ביניהם בעלה יואב, שלוש בנותיה וששת נכדיה. "במשפחה ידעו שאני סבתא עסוקה כי יש לי דוקטורט על הראש, וכולם מאוד מעריכים את קבלת התואר," היא אומרת.

נירה, שתישא דברים בטקס בשם מקבלי התואר, מודה שהיא קצת מתרגשת. "להתחיל בלימודי הדוקטורט בגיל 73 זה לא מובן מאליו," היא אומרת. "כולם שואלים אותי מה יצא לי מזה והאמת שלא יצא לי מזה שום דבר מעשי, רק עניין רב ואתגר.

ב-2003 יצאה נירה אורני לגמלאות מעיריית חיפה, שם שימשה מנהלת המחלקה לתכנון עיר ועוזרת למהנדס העיר. "עבדתי מול יזמים ותושבים רבים, ועסקתי רבות בקידום תכניות לאישור ובתכנון עתידי של העיר. הרבה השתנה מאז תקופתי בעירייה. למשל, היום קיים חוק חופש המידע, והמודעות לשיתוף הציבור הרבה יותר גבוהה. עם זאת, כפי שמצאתי במחקר שלי, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממדינות כמו אוסטרליה.

"כשפרשתי מהעירייה פנו אלי מהטכניון בבקשה לערוך ספרים שהוצאו על בסיס עבודות תזה. בשלב מסוים אמרתי לעצמי, למה שאעבוד כל כך קשה עבור אחרים כשאני יכולה לכתוב בעצמי את המחקר? עבדתי על הדוקטורט כחמש שנים. היות שחקרתי הרבה פסקי דין, לקחתי גם קורסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לא מיהרתי לשום מקום ולמדתי קורסים שעניינו אותי.

"את התואר השני שלי סיימתי בתחילת שנות התשעים. הרבה השתנה מאז בעולם האקדמי, בעיקר מבחינת הנגישות לנתונים ולמידע. היום, במקום לשבת שעות בספרייה, אני משיגה מידע רב בלחיצת כפתור מהבית. זה מאוד מקל, בייחוד במחקר כמו שלי, שסקר הרבה חוקים ופסקי דין."

"לאורך כל שנות כתיבת התזה היה לי ברור שאסיים, אך לא חשבתי שההשקעה תהיה כל כך גדולה. בעלי יואב תמך בי לאורך כל הדרך וללא הדחיפה שלו, אני לא בטוחה שהייתי מתחילה עם זה.

הקשר שלה עם הדוקטורנטים הצעירים מצוין, לדבריה. "יש לנו קבוצת וואטסאפ משותפת ואנו נוסעים יחד לכנסים אקדמיים בעולם. יש יחסים חבריים ואני אחת מהם, ללא אפליה לטובה או לרעה."

מחקרה של אורני עסק, כאמור, בהשוואה בין ישראל ואוסטרליה. "חוק ההפקעות באוסטרליה הוא חוק פשוט, יעיל ומנוסח בבהירות וכפי שאמרו מנסחיו – מעודד שיתוף פעולה בין הרשויות לאזרחים במקום עימותים", היא אומרת. "זהו חוק הדואג לאזרח בלי לפגוע בכוחן של הרשויות לתכנן. תיקון חוק ההפקעות הישראלי, לעומתו, שנכנס לתוקף בשנת 2010, עשוי טלאי על טלאי ואינו בהיר. הוא מעדיף את האינטרס של הרשויות על פני האזרח.

לדוגמה, בוויקטוריה מודיעים אישית לכל מי שעשוי להיות מושפע מההפקעה, החל מתהליכי התכנון הראשוניים ובשלבים השונים. בישראל, לעומת זאת, ברוב המקרים אין חובת הודעה אישית על הייעוד להפקעה בתכנית ויש סיכוי שבעל הקרקע כלל לא יידע על המהלך. מכיוון שהחוק לא מחייב את הרשויות להודיע אישית לנפגעים הם עלולים לאבד את הפיצוי המגיע להם."

יש לי סיפוק מהשלמת המשימה וגם ממה שמצאתי במחקר. בהשוואה לאוסטרליה מצאתי שחוקי הפקעות הקרקע במדינת ישראל אינם הוגנים ויעילים לאזרח, וחשוב לי להעלות את המודעות לכך."

טקס הענקת התארים יתקיים מחר ,יום רביעי, 14.5.14, בשעה 18:30, באמפיתאטרון ע"ש קלנר בטכניון.

הטקס יועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון – https://www.facebook.com/Technion.Israel