אני? אני בכלל מסיפור אחר – סיפורו של סקרן

פרופ' נמרוד מויסייב

פרופ' נמרוד מויסייב

-מאת אהוד אבירן-

כאשר ניגשתי לראיין את פרופ' נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה בטכניון, הוא התעקש שאקרא לו פשוט נמרוד. בתור אחד החוקרים הבולטים בשטח מכניקת הקוונטים ותיאורטיקן מובהק, שמנגד משמש כמרצה וותיק ואיש חינוך נלהב, תהיתי איך מתקיימות להן יחד השאיפה להבנת העלום והמופשט, והרצון להסביר את הכל במובנים הפשוטים ביותר. מסתבר שאפשר.

סיפורו של נמרוד מקביל לסיפורה של מדינת ישראל, שכן הוא יליד שנת 48'. אביו היה סטודנט להנדסת חשמל בטכניון, ונמרוד נולד במהלך לימודיו של אביו: "אף פעם לא תכננתי להיות פרופ' מדען, למרות שכשהייתי בגיל 6 המורה בבית הספר צחקה וקראה לי הפרופסור המפוזר. אבל זה נכון שמגיל קטן… מאד התעניינתי בדברים שקשורים למדע, רק לא קראתי לזה ככה." בהמשך, הפך התלמיד הצעיר והסקרן לעתודאי בפקולטה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. הדרך שאותה התווה לעצמו נבעה מהאהבה למתמטיקה, אותה נטע אביו בליבו עוד בימיו בתיכון: "… כשהתחלתי ללמוד בבית הספר התיכון, אבא שלי נתן לי לקרוא ספר שנקרא "מתמטיקה למיליון", ספר מאד עבה במתמטיקה שמלמד אלגברה וגיאומטריה וטריגונומטריה… ומאד אהבתי את זה, כי זה היה קשור להראות איך באמצעות כלים מתמטיים פשוטים אפשר לקבוע דברים… וזה מאד ריתק אותי, מאד אהבתי את זה…"

הסיפור כיצד הגיע התלמיד חובב-המתמטיקה ללימודי הכימיה דווקא, נובע אף הוא מסקרנות: כנער צעיר היה נמרוד קורא ירחון מדע, ובין דפיו התוודע למכניקת הקוונטים ולכלים המתמטיים הנדרשים לה. הוא נסחף אחר המתמטיקה ותורת הקוונטים למה שחשב יהיה ההמשך הטבעי – לימודי הכימיה – רק כדי לגלות שהעולם שסיקרן אותו שייך יותר לתחומים אחרים: "אז כשהלכתי לאוניברסיטה – הייתי עתודאי – בגיל 18 הלכתי ללמוד כימיה, כי הייתה לי מעבדה ואהבתי את זה. וכשלמדתי באוניברסיטה בפעם הראשונה, היה ברור לי ולכולם שבעצם אני אוהב מאד מתמטיקה ופיסיקה, אבל לא עזבתי את הכימיה כי הבעיות המורכבות והמעניינות בקוונטים הן במערכות רב-חלקיקיות כמו במולקולות ובתהליכים כימיים…" –  כאשר פיסיקה וכימיה פוגשים במתמטיקה.

נמרוד הגיע לפקולטה לכימיה בטכניון בעקבות חבר שלו מהתיכון שבהשפעתו בנה מעבדה בביתו. הוא למד וחקר בתקופה בה התרחב השימוש במחשבים לפתרון בעיות מדעיות ושימושיות. "התעסקתי כל החיים המדעיים שלי בפיתוח אלגוריתמים נומריים [שיטות לקבל פתרון מספרי מדויק – א"א] לפתור את משוואת שרדינגר [המשוואה המרכזית במכניקת הקוונטים – א"א], ובשנים האחרונות אני מתמקד במערכות אטומית ומולקולריות ואינטראקציות שלהן עם שדה קרינה של לייזר חזק." מה גדולה הייתה הפתעתי, שכאשר שאלתי אותו לגבי היישום של המחקר שלו, ענה לי שאין לו מושג. נמרוד עוסק במדע טהור – מחקר לשם המדע – ולפיכך כמעט ולא מתעסק בצד היישומי של התיאוריה. עם זאת, בעבר היו לו סטודנטים שהצליחו ליישם בהצלחה רבה את מה שחקרו תחת הנחייתו. לדוגמא, רכיב אופטי לשליטה וניתוב פותח על סמך תאוריות שפיתח עם תלמידיו ובשיתוף עם פרופ' מאיר אורנשטיין מהנדסת חשמל (כיום מדעי המחשב) וכיום נמכר ע"י חברה אמריקאית, שאיתה התמזגה חברת ההזנק (סאטרט-אפ) שהקימו.

כאשר נשאל בנושא עתידו של המדע, נמרוד מקפיד להבהיר: "אם אתה שואל אותי איך המדע יתפתח – אין לי מושג, שום בצל ירוק… אני מאד מקווה שיהיו תופעות פיסיקליות שיגרמו לכך שפתאום יראו שמכניקה קוונטית לא מספיקה וימציאו משהו חדש. אבל אין לי שום יכולת ורצון אפילו להתנבא, אני חושב שזה אפילו לא מדעי."

בנוסף לתפקידו כמדען חוקר, נמרוד משמש זה שנים רבות כמרצה ומוביל דרך בהוראה – בתור מי שכתב את הספר בתחום (תרתי-משמע!), הקים את תחרות הכימיאדה (התחרות הלאומית לכימיה) ואת תכנית המצוינים ע"ש צ'ייס בטכניון (לקידום סטודנטים מצטיינים), ונחשב למרצה המיתולוגי של הקורסים בכימיה קוונטית לסטודנטים בתואר ראשון, נמרוד רואה סגולה גדולה בללמוד ולעבוד במקביל לסטודנטים צעירים ומבריקים: "ברגע שאתה עובד עם צעירים כל הזמן, ואתה רואה את זה בתור יעד לעזור להם להתפתח ולהיות טובים יותר – ואפילו טובים ממך – בתחום שבו הם עוסקים, אז באופן טבעי אתה חושב על הוראה וחינוך. את הספר כתבתי בגלל זה – כדי לעזור לאנשים, והחלום שלי הוא שילמדו את הנושא בתיכון." נמרוד מציע פתרון למצבם הירוד של התלמידים במתמטיקה, כפי שהוא רואה בכיתתו: "אנשים לומדים יותר מדי שנים לקרוא ולכתוב, לעשות חשבון אלמנטרי. אני חושב שהילדים הצעירים, יש להם המון דמיון והמון יכולות ואתה צריך רק לעורר את הסקרנות שלהם… אני חושב שהפתרון הנכון הוא לעורר את הסקרנות של אנשים שיקראו בעצמם – כיום יש כל כך הרבה מקורות מידע באינטרנט, בספרים – ולבצע יחד איזשהו פרויקט. ואז להתאסף ביחד כמו שאריסטו ותלמידיו היו מתאספים, ולדון ולנסות להבין ביחד מה לא הבינו, ורק אז להסביר – דברים היו נקלטים בצורה אחרת."

בתשובה לשאלה, 'מה אתה מוצא שהוא החלק המלהיב ביותר בעבודתו של חוקר ומורה?' הודה נמרוד שהוא אוהב לפתור חידות הגיון. עד כדי כך, שכאשר היה צעיר היה אפשר להסיט אותו לגמרי ממסלולו עם חידה טובה. כיום, הוא רואה במדע את החידה הגדולה מכל: "חידות שמעניינות אותי בד"כ דורשות חשיבה לוגית, אז חשיבה לוגית מהסוג הזה אני מכניס גם למדע שלי. בשביל לפתור "חידות" מדעיות אני צריך – חוץ מחשיבה לוגית מסודרת – גם ארגז כלים, ואת ארגז הכלים הזה רכשתי – ואת חלקו אני רוכש אפילו היום… אחרי שיש לך ארגז כלים מספיק גדול, אז הסיפוק הוא עצום שאני יכול לגשת ולהשתמש בו כדי לפתור בעיות בתחומים שאני בכלל לא ידעתי על קיומם." כמורה, נמרוד נהנה מאד מהעבודה לצד הסטודנטים הצעירים שלו, שלדבריו משמשים לו גם מורים-לעת-מצוא: "אני נהנה מזה – אולי זה קשור לזה שאני אוהב ללמד – שיש אינטראקציות עם חבר'ה צעירים, הסטודנטים שהיו אצלי היו סופר מוכשרים וטובים, יעידו המקומות שבהם הם נמצאים היום, חלקם פרופסורים בכל מיני אוניברסיטאות וחלקם מובילים בתעשיות מתקדמות… וזה היה לי הנאה צרופה לראות איך אנשי מגיעים אלי ובעזרתי הם מתפתחים ומפתחים את הפוטנציאל שלהם בצורה מקסימלית… גידול הדור הצעיר, זה תמיד הכיף הכי גדול."

לסיום, שאלתי את פרופ' מויסייב איזו עצה הוא היה נותן לסטודנטים חדשים בטכניון. לאחר מחשבה רבה, הוא אמר: "לאלה שבאים ללמוד לא כדי לרכוש מקצוע, או שלא ברור להם מה הם רוצים – לאלה יש לי כן עצה: שירכשו את כלי היסוד. אם מישהו רוצה ללכת לנושא שהוא יותר ביולוגי, ויש לו יכולות מתמטיות, אני אגיד לו: תלמד ביולוגיה, אבל אל תזניח את פיתוח יכולותיך המתמטיות כי זה בסוף באיזו שהיא צורה זו הייחודיות שתהיה לך בביולוגיה. והפוך – אם יש מישהי שהולכת לפיסיקה תיאורטית, ויש לה יכולות גם בתחומים אחרים, אז שתפתח אותם. שתהיה להם ייחודיות שונה מאחרים בתחום שבו הוא נמצא. העיקר שיעשו את זה בכיף, שילמדו ושייהנו ממה שהם עושים, שלא יפחדו לשנות כיוון”. הכלי החשוב ביותר, בעיניו של נמרוד, הוא הדרך שהסטודנט רוכש כדי להתמודד עם בעיות, וזו המתנה שהוא מעניק לתלמידיו: “…אז מה הם קיבלו? הם קיבלו איך ניגשים לבעיה, איך חושבים עליה, איך מציגים אותה, איך תוקפים אותה, איך פותרים אותה. זה מה שהם למדו: איך לחשוב."

אהוד אבירן הוא סטודנט במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ולמד בקורס "תקשורת המדע" בהנחית פרופסור משנה אילת ברעם-צברי