שר החינוך – אורח הטכניון ביום המדע הישראלי

האירוע המיוחד, המצדיע למדע הישראלי, יתקיים ביום רביעי, 26 במארס 2014, בשעות 12:00 – 14:00 במהלכו ירצו חוקרי הטכניון, וביניהם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא וחתן פרס נובל בכימיה פרופסור דן שכטמן, על הקשר שבין מדע לשיפור איכות חיינו.

שר החינוך, הרב שי פירון, יבקר בטכניון ביום המדע הישראלי שייערך השבוע. במהלך יום המדע, המתקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ירצו חוקרי הטכניון, ביניהם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, וחתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן, על הקשר שבין מדע לשיפור איכות חיינו.

במסגרת יום המדע הישראלי יתקיימו אירועי מדע לקהל הרחב בכל הארץ, במטרה לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.

חוקרי הטכניון שיציגו את מחקריהם במהלך היום המיוחד, הם:

פרופ’ דני בן שחר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים :
אי ראציונליות בקבלת-החלטות: האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל?

בהרצאה יוצג מחקר המראה כי ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן. החוקרים בחנו למעלה מ- 16 אלף דירות בין השנים 1999-2008 – כלל הדירות שמכרה חברת “עמידר” במהלך התקופה.

במחקר התחקו החוקרים אחר קבלת ההחלטות של הדיירים בנוגע להנחות שהמדינה הציעה להם ברכישת הדירות לאורך התקופה 1999-2008. בפרט, התחקה המחקר אחר התנהגות לא ראציונליות (במובן הכלכלי) בקבלת ההחלטות של הדיירים. מן המחקר עולה כי הנחות קודמות שהוצעו לדייר השפיעו על (אי) נכונותו לממש את הרכישה בהנחה נוכחית. המחקר ייחודי בהתבססותו על החלטות אמיתיות שהתקבלו בשטח (ולא במעבדה) ובכך שמדובר בקבלת החלטות בסכומים גבוהים עם השלכות כלכליות מרחיקות-לכת עבור משקי הבית. בנוסף, מראה המחקר את ההשלכות האפשריות של התנהגות לא רציונלית על ניהול של המדיניות הציבורית הנהוגה במכירת הדירות לדיירים.

דר’ מירב אהרון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים :
Against all limits: מה סוציולוגיה אורבאנית יכולה ללמד אותנו על יוקר הדיור והמחייה?

יוקר המחיה והדיור בארץ מובן בעיקר כפועל יוצא של א-סימטריה בין היצע וביקוש ושל “כשל שוק” הנובע מבירוקרטיה יתרה ומרגולציה מכבידה. בהתאמה, פעולות התגובה של המדינה ליוקר הדיור מכוונות לפעולה של הגדלת ההיצע ושל עקיפת התהליכים הבירוקרטים. בהרצאה יוצג הסבר אלטרנטיבי: יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.

פרופ’ אילת טל, הפקולטה להנדסת חשמל :
לחקור את העבר בטכנולוגיות העתיד – כשהגרפיקה הממוחשבת פוגשת בארכיאולוגיה

הארכאולוגיה נמצאת כיום במבוי סתום, ואינה מסוגלת עוד להתמודד עם שפע ומורכבות הממצאים הנחשפים. הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים בתחום הגרפיקה הממוחשבת, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.

פרופ’ אבישי מנדלבאום, הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול:
מדידה, מידול וניתוח של מערכות-שירות בזמן-אמת

ההרצאה תעסוק במערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים. המטרה המדעית היא פיתוח עקרונות וכלים התומכים בתוכן, בקרה וניהול השירות, כל זאת בזמן-אמת. האמצעים להשגת מטרה זו מחייבים מחקר המשלב תאוריה ונתונים.

התאוריה שואבת מחקר-ביצועים, סטטיסטיקה, פסיכולוגיה ומערכות מידע. מקור הנתונים במעבדה להנדסת מערכות-שירות והמחקר מתבצע בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, טכניון.

פרופ’ אורי לזמס, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון :
האם יש מקום למזון מעובד במאה ה-21?

עיבוד מזון הוא תהליך הקיים משחר האנושות ומאפשר המרת חומרי טבע לחומרים נגישים החיוניים לקיום האדם. בעידן המודרני ייצור המוני של מזון הפך להיות אתגר קשה, מורכב ויקר אשר מצריך התמודדות עם ביקוש הולך וגובר, דרישות מחמירות של קיימות, איכות ובטיחות, הרגלי צריכה משתנים ושאיפה למזון בעל מאפיינים קבועים, על אף התנאים המשתנים. בפתחה של המאה ה-21 ישנן קריאות להימנע מצריכת מזון מעובד/תעשייתי, אולם לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. מסיבות אלו ואחרות, נראה כי תפקידם של מהנדסי המזון חיוני במציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו ייצור מוצרים שישלבו בריאות, טעם ומחיר סביר. הגלובליזציה והשינויים הדמוגרפיים מעלים גם הם צורך לניצול אופטימלי של המזון והשאיפה לתזונה מותאמת אישית, ממש כמו הרפואה האישית, מציעה אלטרנטיבה מאתגרת, מסקרנת ומבטיחה. בהתבסס על הבנה מעמיקה של הקשר שבין עיבוד מזון לבין גורלו במערכת העיכול האנושית, נראה כי ניתן יהיה לתכנן תכנון מושכל של רכיבי מזון ככלים לתכנות בריאות האדם, לרווחה ולמניעת מחלות. יתרה מזו, נראה כי ייצור ועיבוד מזון למוצרים המותאמים לגילאים שונים ולמאפיינים הגנטיים השונים שלנו הם ברי השגה, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.

אסף יעקובי, חברת מיקרוסופט :
העיר החכמה – City Next

ההרצאה תעסוק בחזון ואסטרטגיית מיקרוסופט לערים חכמות, יוזמה עולמית בשם City Next, העוסקת במגמות ובכוחות עימם מתמודדות בימים אלה ערים ברחבי העולם. בהרצאה אציג איך חברת מיקרוסופט וגופים טכנולוגיים אחרים יכולים לסייע בהגשמת חזון הערים תוך התמודדות עם המגמות והאתגרים הניצבים בפניהן.

אבי יעלי, IBM :
ערים חכמות

תהליך האורבניזציה המהיר בעולם מציב אתגרים רבים בתחומים כגון: תחבורה, מים,
אנרגיה, איכות סביבה ובתחומים נוספים המשפיעים על הדרך בה אנו חיים ופועלים.
הקידום הטכנולוגי המואץ בעשור האחרון ופתיחת מאגרי מידע ציבוריים יוצרים
הזדמנות לבניה ויישום של מערכות חכמות בערים . ההרצאה תעסוק בשאלות מהי “עיר חכמה” וכיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה ליצירת פתרונות חדשניים?

חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופ’ דן שכטמן :
מדע, אמנות ואיכות החיים