"תיקצוב המחקר הרפואי – לעג לרש"

bio2bio5

כך נאמר בכנס השנתי להנדסה  ביו-רפואית שנערך בטכניון. "משרד האוצר אינו מבין את חשיבותו של המחקר הרפואי," אמר בכנס מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם; "'מגדל התגליות' שאנחנו מקימים ברמב"ם הוא פרויקט חיוני"; נשיא הטכניון: "הניסויים בבעלי חיים מצילים חיים".

"התקציב הממשלתי השנתי למחקר רפואי בישראל – 7 מיליון שקלים – הוא לעג לרש." כך אמר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופסור רפי ביאר, בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית, שההתקיים במרכז הקונגרסים בחיפה ואורגן על ידי הפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון בשיתוף עם הפקולטה לרפואה. פרופסור ביאר אמר כי הוא שמח על השתתפותם בכנס של נציגים מן המגזרים הרלוונטיים השונים – אקדמי, תעשייתי, רפואי ומוניציפלי – אך מצר על העדרו של משרד האוצר. "לצערי, משרד האוצר אינו מבין למה נחוץ מחקר רפואי, ומדוע 'מגדל התגליות' שאנחנו מקימים אצלנו הוא פרויקט חיוני. הרגולטור מפריע לעריכתם של ניסויים קליניים – שאורכים כאן שנתיים במקום שלושה חודשים – וחוקרים בורחים מכאן כדי לבצע ניסויים במקומות כמו הודו וגרמניה. מה שנשאר לנו הוא אתם, האנשים שעוסקים בתחום, והרעיונות שלכם. זה הנפט שלנו."

בכנס השתתפו מהנדסים, יזמים ורופאים. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי "האתגר המרכזי שלנו כיום הוא להדוף את הגל שמובילים המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. אם הקבוצה הצעקנית הזו תמשיך בקמפיין שלה בלי תגובה הולמת יבוא הקץ למחקר הרפואי בכלל, ולפיתוחן של טכנולוגיות רפואיות בפרט.
"המתנגדים לניסויים, המשתלחים בחוקרים ופוגעים במחקר הרפואי, הפכו לקבוצה דומיננטית מאוד בתקשורת. המשימה שלנו היא להבהיר לציבור שהמחקר בבעלי חיים מציל חיי אדם, פשוט כך."

"לתחום הטכנולוגיה הרפואית יש עתיד מבטיח ושוק עצום," אמר בכנס היזם שמעון אקהויז. "בישראל, למרות ההתפתחות האדירה, עדיין קיימת בעיה של מימון יזמויות בגלל הסיכון הגבוה ואורך-הנשימה הנדרש בפיתוחים בתחום הרפואה."
אקהויז, 68, החל את הקריירה כפיזיקאי בחברת רפאל, אך התפתח כיזם מצליח. בעשורים האחרונים נכנס לתחום הרפואי, ועד כה השקיע בעשרות חברות בתחום הטכנולוגיה הרפואית. "כשנכנסתי לתחום הזה חששתי שאנחנו כבר קרובים לרוויה. חוץ מאלסינט, שהיתה חלוצה בתחום הזה, לא היה כמעט כלום. כיום, במבט לאחור, ברור לי שטעיתי. לפני כעשור, כחבר בוועדה של ות"ת, שדנה בשאלה אם יש צורך בתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, טענתי שזה תואר מיותר משום שבחברה שהקמתי בתחום הזה, כל המומחים באו מתחומים אחרים."
לפני כשנה הקים אקהויז את "חממת אלון" ביקנעם, שמוקדשת לתחום הזה. "אני קורא לכם, העוסקים בתחום, לא להתייאש – יש מקורות מימון חדשים, ויש משקיעים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שטמון בתחום הזה. אפשר להתפעל מהגידול המדהים שחל כאן בעשורים האחרונים – אפילו בהשוואה להיי-טק ה'רגיל' שאנחנו מכירים. היתה כאן כניסה של גופים בינלאומיים גדולים כגון פיליפס וג'נרל אלקטריק, ובמקביל – יוזמות פרטיות שבהן שותפים יזמים שצמחו בחברות גדולות, רופאים בבתי חולים, ומהנדסים שהגיעו מתחומים אחרים לגמרי. זוהי דוגמה לתחום שצמח באקדמיה מתוך צרכים שעלו בשטח."

דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, פרופסור אמיר לנדסברג, אמר כי החיבור בין הנדסה ומדעי החיים הוא כבר עובדה קיימת. "החיבור הזה כבר מהווה מנוע צמיחה בכלכלה, באקדמיה, בחברה וברפואה. התחום הזה גדל באופן אקספוננציאלי, ועל פי CNN צפויה בו צמיחה של כ-60% בעשור הקרוב. מתוך הבנה של חשיבות החיבור הזה פתחנו בסמסטר האחרון תוכנית משותפת לרפואה ולהנדסה ביו-רפואית."
דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, פרופסור אליעזר שלו, אמר כי כפי שהנדסה ביו-רפואית אינה אפשרית בלי רפואה, גם רפואה אינה אפשרית בלי הנדסה ביו-רפואית. "כיום, עיקר ההתקדמות ברפואה מתבטאת בפיתוחים הנדסיים ובהתקדמות במדעים המדויקים. אין ספק שהטכניון, כמוסד טכנולוגי מוביל הכולל פקולטה לרפואה, הוא מקום אידיאלי לפיתוחו של החיבור הזה."

בתמונה בעמוד הבית: פרפסור פרץ לביא.

בתמונה העליונה: פרופסור ביאר.

בתמונה התחתונה:  (מימין לשמאל): פרופסור פרץ לביא, פרופסור רפי ביאר, עו"ד יונה יהב, ראש העיר חיפה.

צילום: שרון צור, דוברות הטכניון