"הגלובליזציה של הטכניון היא תהליך חיובי מאוד, התורם להפצת ידע וטכנולוגיות לטובת האנושות כולה"

פרופ' אורן קורלנד (ראשון מימין)

פרופ' אורן קורלנד (ראשון מימין)

"אני לא מפחד לחלוק ידע עם חוקרים ברחבי העולם. קידום ההשכלה בעולם רק יתרום להתפתחות האנושות." כך אומר פרופסור חבר אורן קורלנד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, חתן פרס ינאי לשנת תשע"ג. "שיתוף ידע והפצתו הם חלק מרכזי בעבודתנו האקדמית. חשוב מאוד שהטכניון ימשיך, כפי שעשה עד כה, להיות גורם מוביל בעולם בחדשנות המחקרית שתורמת להתפתחות הידע האנושי."

פרופסור קורלנד עוסק באיחזור מידע במנועי חיפוש ובפיתוח אלגוריתמים טובים יותר לחיפוש. הוא בוגר תואר ראשון במתימטיקה ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, ואת התואר השני והדוקטורט עשה באוניברסיטת קורנל. במקביל שימש חוקר אורח באוניברסיטת קרנגי מלון.

פרופסור קורלנד מברך על הקמת מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג'ייקובס בניו יורק. "זו יוזמה מבורכת," הוא אומר. "אני מקווה שהיא תצמח. מדובר כאן על תועלת  לכולם, לעיר ניו יורק, לטכניון ולקורנל. זהו הישג אדיר לטכניון להיות חלק ממיזם גדול שכזה – הקמת מרכז מחקר מדעי-הנדסי  שייתן דחיפה לתעשיית ההיי-טק בניו יורק.

"לי, כבוגר קורנל, החיבור בין שתי האוניברסיטאות נשמע מאוד טבעי, ואני שואל את עצמי איך לא חשבו על זה קודם. הטכניון מביא עמו נדבך חשוב לשותפות, משום שרמת המחקר בטכניון היא מהגבוהות בעולם, ובוגריו פיתחו את תעשיית ההיי-טק הישראלית."

פרופסור קורלנד שהה ארבע שנים בארה"ב. "תקופת לימודי בקורנל השפיעה עלי מאוד מבחינה אישית ומקצועית," הוא אומר. " למדתי שם מהחוקרים המובילים בתחום שלי בעולם ונחשפתי למקצוענות חסרת פשרות ולתרבויות אחרות. זו אוניברסיטה שמגיעים אליה סטודנטים מכל העולם, והחוויה הרב תרבותית מאלפת. חלקתי שם משרד עם דוקטורנטים מהודו ומרומניה, והושפענו זה מתרבותו של זה.

"המפגש הזה פותח אותך לתרבויות אחרות ולצורות חשיבה שונות. אתה לומד לתקשר עם אנשים מתרבויות אחרות, וכל תרבות מביאה את היתרונות שלה. אני נחשפתי לאוכל ולתרבות ההודית, וחשפתי את ההודים לאוכל ולמוזיקה שלנו.

"השהות שלי בקורנל העניקה לי מטען אישי ומקצועי אדיר, ולכן אני תומך מאוד בגלובליזציה של הטכניון. כך העולם מתנהל היום, כך עושים היום עסקים וכך עובדות היום חברות ההיי-טק הגלובליות. חשוב שהסטודנטים שלנו ייחשפו לזה. הפתיחות הגלובלית של הטכניון היא צעד חשוב החושף אותנו לתרבויות ולסטודנטים מכל העולם, ואני רואה בה בעיקר יתרונות. בזכות הטכניון תקום אוניברסיטה מעולה בסין."

ב-2006 חזר פרופסור קורלנד לישראל ונקלט כחבר סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, במסלול למערכות מידע.
"פרופסור אורן קורלנד הוא נכס הוראה מרכזי בפקולטה, ויש לו תרומה משמעותית לא רק בהוראת קורסים אלא גם במעבדת בינה עסקית שיזם ופיתח, בהנחיה של משתלמים לתארים גבוהים, בהדרכת הסטודנטים המצטיינים בפקולטה, בקשרים שהוא יוצר מול התעשייה והמלגות והפרסים שהוא מקבל," נכתב עליו בהמלצות לקבלת פרס ינאי. "אחת הסיבות החשובות להצטיינותו בהוראה היא יכולתו לשלב סוגיות מחקריות במסגרת הוראה של קורסים שונים בכל הרמות. הוא מצליח לאתגר את הסטודנטים בשורה של אתגרים אינטלקטואלים אשר גורמים להם להישאר לשבת בהרצאותיו ואחר כך להירשם בהמוניהם לקורסי בחירה שהוא מציע. הוא זוכה לכבוד ולהערכה מהסטודנטים ומשמש להם דוגמה למצוינות."

"אני מלמד כי אני אוהב ללמד ואוהב מאוד את האינטראקציה עם הסטודנטים. המרכיב החשוב שזכיתי לו בפרס ינאי היה הערכת הסטודנטים. כשאתה עושה משהו נכון, הפידבקים מבהירים לך שבאמת תרמת לשינוי. הפרס היה סוג של משוב על עשייה נכונה, אך העשייה שלי אינה מוּנעת מהשאיפה לפרסים.

"ההוראה היא שליחות בעיני. זו לא קלישאה, זו הגדרה. בעמדך מול כיתה אתה שליחו של הנושא שאותו אתה מלמד ומייצג. יתרה מכך, אתה שליח של החברה בכלל ושל המוסד החינוכי בפרט. שליח העומד בפני הכיתה כדי לסייע לתלמיד ליצור גשר אל עולמות ידע חדשים. והחשוב מכל, אתה שליחו של התלמיד הבוטח בך כי תוביל אותו בדרך הנכונה על עולמות חדשים אלה.

"הסטודנטים רואים בנו מודל לחיקוי, וכשאתה משמש כמודל לחיקוי בעיני מישהו אתה עושה הכל כדי להיות ראוי לכך. חשוב לי שהסטודנטים יקבלו משהו מעבר למטען התוכני. אני מדבר בכיתה על דיוק מדעי, על חתירה למצוינות, על יושר מדעי ועל טיפוח חשיבה יצירתית. חשוב לי לפתח בקרב הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית והבנת  החשיבות של שיתוף פעולה והפריה הדדית. אני חושב שזוהי תרומתי הצנועה להפיכת הסטודנטים לאנשים טובים יותר.

"אני גאה מאוד בקבוצת המחקר שלי. לסטודנטים שלי כיף כאן, ואני שותף להתפתחותם האישית והמקצועית. אין סיפוק גדול יותר מהידיעה שאני מכין את הסטודנטים לעולם האמיתי. אני מלמד אותם בשנה א' ואחר כך פוגש אותם בקורסים מתקדמים יותר. אני רואה איך הם מתפתחים לאורך השנים, וזה תהליך שנפלא ללוות אותו.

"אני ישראלי ברמ"ח איברי, ולאורך כל תקופת הלימודים בקורנל היה לי ברור שאשוב לישראל,

למרות הצעות שהחלו להגיע מהתעשייה ומהאקדמיה שם. השיבה ארצה היתה חלקה עבורי בכל היבט אפשרי. מבחינה מחקרית עברתי מאוניברסיטה מובילה אחת לאוניברסיטה מובילה אחרת. התקבלתי כאן נהדר, הן ברמת הכלל-טכניונית והן ברמה הפקולטית, וזכיתי בתמיכה אדירה."

בשובו לארץ הקים פרופסור קורלנד, יחד עם פרופסור כרמל דומשלק, את המעבדה לבינה עסקית. המעבדה משרתת 20 סטודנטים מוסמכים בשלוש קבוצות מחקר שונות. "סטודנט בקבוצת המחקר שלנו בטכניון מקבל תשתיות מיחשוב שאינה פחותה משום תשתית באוניברסיטה אחרת בעולם. קבוצת המחקר שלי, המורכבת  מתשעה סטודנטים – שלוש דוקטורנטיות ושישה מסטרנטים – עובדת יחד עם התעשייה. המחקר שלי נתמך על ידי פרסי מחקר מ-IBM, גוגל, יאהו, ומיקרוסופט.

" יש לא מעט חוקרים בתעשייה בתחום המחקר שלי. החברות הגדולות נהנות מהבוגרים שלנו ותורמות לנו בחזרה. יש כאן סימביוזה ושיתוף פעולה פורה בין האקדמיה והתעשייה, ובתעשייה רואים בי שליח להכשרת סטודנטים בתחום. ובאמת, אני נהנה משני העולמות – אמנם לא מהדיווידנד הכספי, אבל כן מהעשייה ומהמחקר. אנשים שואלים אותי לעיתים מדוע אני לא עובר לתעשייה, שם אוכל להרוויח המון כסף, והתשובה שלי שהחירות המחקרית שיש לי כחוקר באקדמיה שווה כל הון שבעולם. כאן אני לא כפוף לשום תהליך ייצור או למוצר כלשהו, ויש לי חירות מחקרית מוחלטת ששווה לי יותר מכל סכום כסף. יש בי צמא אינטלקטואלי, והידע שאני צובר הוא הגמול שלי.
טוב לי כאן, ואין שום מקום אחר בעולם שהייתי מעדיף להיות בו."