“בכיתה א’ המורה שלי אמרה להורי שאני צריך להיות בכיתה טיפולית”
כך אמר פרופסור משנה לירון ידידציון מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, חתן פרס ינאי לשנת תשע”ג. “העובדה שהייתי תלמיד בינוני תורמת לי היום ומסייעת לי להיות מרצה טוב יותר”
נא להכיר – פרופסור משנה לירון ידידציון מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, חתן פרס ינאי לשנת תשע”ג, בן 38, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בחיפה. את שלושת התארים הוא עשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ואת הפוסט דוקטורט עשה ב-MIT, אצל פרופסור רצף לוי.
“אני דיסלקטי ועד כיתה ג’ לא ידעתי לקרוא ולכתוב,” מספר פרופסור ידידציון, “השנתיים הראשונות שלי בבית הספר היו קטסטרופליות, והמורה העדיפה להמליץ לשלוח אותי לכיתה טיפולית מאשר להשקיע בי. המלצה שכמובן לא התקבלה ע”י הורי. התיקון הגיע רק בכיתה ג’, בעזרת מורה נהדרת שנשאה אותי על כפיים, ובזכותה למדתי לקרוא. קצת נגיעה אישית ואנושית עשתה פלאים וגרמה לי להאמין שאני יכול. תמיד ידעתי שאני טוב במתימטיקה ואני משער שהיכולת המתמטית הגבוהה שלי היא סוג של פיצוי על הדיסלקציה, אבל להנדסה הגעתי במקרה.”
“כפיצוי על הקושי בלימודים פיתחתי יכולות אוטודידקטיות,” הוא מספר. “ללימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן גוריון בהנדסה תעשייה וניהול הגעתי עם מספיק בגרות והבנה שכלי הלמידה אליהם הורגלתי במשך 12 שנות לימודי בבית ספר אינם מתאימים לי. סיכומי השיעור דרשו ממני מאמצי ריכוז אדירים, והבנתי שאני מתרכז בכתיבה ולא בהבנת החומר. אז הפסקתי לכתוב ובכל לימודי האקדמיים לא הייתה לי מחברת. כשהפסקתי לכתוב פתאום קלטתי את החומר תוך כדי שיעור. זה לא שיש לי זיכרון טוב, יש לי יכולת להבין תהליכים וכשאתה מבין את הקונספט – ההבנה שלך הרבה יותר עמוקה ואתה לא צריך לזכור. בסוף הסמסטר הראשון הפתעתי את עצמי וסיימתי כמצטיין הכיתה שלי. כשסיימתי גם את הסמסטר הבא כמצטיין הכיתתי פתאום התחילה לחלחל אצלי ההכרה שאני טוב משחשבתי, והביטחון העצמי שלי עלה.
“אף פעם לא ביקשתי או הסכמתי לקבל הארכות זמן או הקלות משום שאני דיסלקט, היה לי חשוב להתחרות באותם תנאים כמו כולם ולדעת שאת הישגיי השגתי ללא הקלות. הדרך הזו לא הייתה קלה, אך בסופה הגעתי להישגים ללא הקלות ואני שמח שבחרתי בה.”
פרופסור משנה ידידציון הוא מומחה לאופטימיזציה קומבינטורית. הוא חוקר ועוסק בבעיות שיש בהן משמעות לסדר הדברים. באיזה סדר לבצע תהליכים בעסק כדי למקסם את השירות והיעילות ולצמצם את העלויות? “אנחנו מוצאים הוכחות מתמטיות ומפתחים אלגוריתמים שישפרו את היעילות של הארגון ויעזרו לו להתמודד בצורה היעילה והזולה ביותר,” הוא מסביר.
לטכניון הגיע לפני חמש שנים עם ניסיון רב בהוראה כמתרגל וכמרצה באוניברסיטת בן גוריון. “למדתי הרבה מהמורים שלי באוניברסיטה,” הוא מספר, “הם השפיעו רבות על דרך ההוראה שלי. השנה אני מלמד שני קורסי חובה בפקולטה, של סטודנטים לתואר ראשון. זה לא פשוט להגיע אל הסטודנטים משום שמדובר בכיתות גדולות. אני שובר מוסכמות בהוראה ונמנע משימוש במצגות או בתדפיסי שיעור מוכנים. אני מנתב את השיעור אבל נותן לסטודנטים להגיע בעצמם לתשובות, כך הם מפתחים כלי ניתוח ומגיעים לרמת הבנה מעמיקה הרבה יותר. בנוסף, אני נותן בונוסים לסטודנטים על סיכומי שיעור, בדיקת תרגילים וכתיבת תרגילים. משימות הבונוס באות מתוך רצון של הסטודנט לעשות את המשימה ואז גם אחוזי ההצלחה גבוהים יותר. אני דורש הרבה מהסטודנטים לאורך הסמסטר, כך שבסופו, לקראת הבחינה, הם רק יצטרכו לחזור על החומר אבל לא ללמוד אותו מההתחלה.
“אני מאמין שבהוראה מצוינת ישנם מרכיבים רבים וכל רכיב תורם את חלקו. אם נשלב את כל הרכיבים, כל אחד במקומו הראוי, יקבלו הסטודנטים את התמונה המלאה ותהליכי ההוראה והלמידה יעשו באופן מעמיק ויסודי. בראש ובראשונה אני מאמין שמתן יחס מכבד לסטודנטים הוא העיקר. סטודנטים שהגיעו ללמוד בטכניון הם בעלי מוטיבציה גבוהה והקלה בדרישות מהווה זלזול בהם וביכולותיהם. אני רואה בכל סטודנט פוטנציאל למהנדס מוצלח שעלי לציידו במיומנויות ובכלים הנדסיים כדי שיוכל לשפר ולייעל כל ארגון אליו יגיע בהמשך דרכו. לכן אחד הדברים החשובים ביותר מבחינתי הוא טיפוח תפישות והקניית כלים הנדסיים (בניגוד לפתרון בעיות ספציפיות).”
“אני אוהב מאוד את נושאי המחקר שלי,” הוא מוסיף, “ואני מאמין שאם אתה מצליח להראות לאנשים שנושא מסוים מרתק, אתה סוחף אותם אחריך.”
“העובדה שהייתי תלמיד בינוני תורמת לי היום ומסייעת לי להיות מרצה טוב יותר. משום שחוויתי את המקום של חוסר הבנה וקושי. היום, כשסטודנט לא מבין, אעשה מאמץ להסביר לו את הנושא בדרך אחרת לגמרי ומכיוון אחר לגמרי.” ואכן, פרופסור משנה לירון ידידיציון מוביל כבר שלוש שנים במדדי הסטודנטים למרצה המצטיין.
“מרצה בעל כישורי הוראה נדירים”, כתב עליו אחד סטודנטים שלו בהמלצות לפרס ינאי. “במשך חמש שנותי בטכניון מעולם לא נתקלתי בקורס עם היענות כה גדולה לנוכחות בשיעורים מצד הסטודנטים. הנוכחות נבעה בראש ובראשונה מאווירת הלימוד הנעימה שהצליח פרופסור ידידציון להשרות בכיתה. הוא מעודד את הסטודנטים לנסות ולחקור לבד ומפנה שעות רבות לעזור לסטודנטים ולעודד אותם ברמה האישית להמשיך לנסות.”
“פרופסור ידידציון הוא בהחלט אחד המרצים הטובים שלימדו אותי במהלך שבע השנים שלי בפקולטה. הוא מצטיין ביחס חם וידידותי לסטודנטים, בעל יכולת הוראה גבוהה ותקשורת ‘בגובה העיניים’ עם כל אדם. הוא מצליח ליצור אווירה כוללת בכיתה (גם עם 150 סטודנטים) שמתאימה לכל סטודנט עם נגיעה אישית בכל סטודנט, חלש או חזק,” כתב עליו סטודנט אחר.
“כאבא לילדה בכיתה א’ , אין לי כעס על מערכת החינוך,” מדגיש פרופסור ידידציון, “לרוב כשאתה מצליח להגיע להישגים יש בך את הרצון לפגוש את מי שפיקפק ביכולותיך ולהוכיח אותו על טעותו. אבל אם הייתי יכול הייתי שמח לפגוש דווקא את אתי, המורה שלי מכיתה ג’ שהאמינה והשקיע בי, ולספר לה שהיום אני מרצה מצטיין בטכניון, ולהודות לה על כך שלא ויתרה עלי”.
בתמונה למעלה ובעמוד הבית: פרופ’ לירון ידידציון מקבל את הפרס ממשה ינאי ומנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא
בתמונה למטה: לירון ועדי ידידציון