600 משתתפים בכנס של האגודה הישראלית להנדסת חומרים

imac2

פרופסור דורון אורבך (בר אילן), פרופסור דני שכטמן, פרופסור ווין קפלן, פרופסור פרץ לביא. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

"המהפכות הטכנולוגיות הגדולות מתרחשות דווקא במדע הבסיסי ולא במחקר היישומי, ולכן חשוב מאוד להשקיע במחקר בסיסי." כך אמר חתן פרס נובל, פרופסור דני שכטמן, בפתיחת הכנס ה-16 של IMEC – האגודה הישראלית להנדסת חומרים. בכנס, השתתפו כ-600 איש מהארץ ומחו"ל, 60 מהם סטודנטים מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון.

"מדעי החומר מתפתחים בשתי דרכים – אבולוציה ורבולוציה (מהפכה)," אמר פרופסור שכטמן. "יש תחומים שמתפתחים לאט, באופן אבולוציוני. בעולם התעופה השתנו דברים רבים במהלך השנים, למשל הבטיחות והמחיר, אבל זמן הטיסה כמעט אינו משתנה. זאת משום שמדובר בתהליך אבולוציוני. בתחום העברת המידע, לעומת זאת, עברנו תוך זמן קצר מעולם המכתבים – שבו משלוח מכתב לחו"ל וקבלת תשובה אורכים כחודש – לטכנולוגיות שמאפשרות התכתבות כזאת תוך שניות. זאת משום שטכנולוגיית הסיליקון היא מהפכה."

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי מעיון בתוכניית הכנס אפשר ללמוד על ההתפתחות המתמשכת בתחום החומרים. "20 מההרצאות בכנס הנוכחי כוללות בכותרתן את המילה 'ננו', לעומת 10 הרצאות בלבד בכנס ה-14. בשנת 2004, במהלך גיוס הכסף להקמתו של 'מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה', נאלצנו להסביר לתורמים במשך חצי שעה את משמעות המילה 'ננו'. בעשר השנים שחלפו מאז חלה קפיצה אדירה בתחום הזה, ולפקולטה להנדסת חומרים חלק מרכזי בכך."

הדובר הראשון בכנס, פרופסור דורון אורבך מאוניברסיטת בר אילן, הרצה על אתגרים מרכזיים באיחסון אנרגיה ובהמרתה (למשל במכוניות חשמליות). יו"ר הכנס, פרופסור יאיר עין אלי, סיפר על בחירתו בתחום האלקטרו-כימיה ועל הדוקטורט שעשה בהנחייתו של פרופסור אורבך.