“העולם שופט את ישראל באורח חד צדדי”

השופט הקנדי ראסל בראון בטכניון: “ישראל פועלת בעזה לא מתוך אכזריות אלא מתוך ניסיון לאזן בין בטחון אזרחיה לבין זכויות האדם ברצועה” * בארוע שהתקיים בטכניון – הכנס השמיני של האגודה הבינלאומית לתכנון, משפט ומקרקעין – דיברה השופטת דליה דורנר לראשונה על הצטרפותה למירוץ לנשיאות.

“רבים בעולם שופטים את ישראל באורח חד-צדדי, תוך התעלמות מההקשר הרחב ומשאיפתם של הכוחות השולטים בעזה לחיסולה של מדינת ישראל. ישראל פועלת בעזה לא מתוך אכזריות אלא מתוך ניסיון לאזן בין בטחון אזרחיה לבין זכויות האדם ברצועה. מנסיוני כשופט אני יודע שאסור לנו לראות את הבעיה הספציפית שלפנינו – בין אם זו בעיה בטחונית, קריאה לרצח או אי כשירות הורית – בלי להתייחס להקשר הרלוונטי. לצערי, העולם מתעלם מהאיוּם על מדינת ישראל כשהוא מגנה את המדיניות הישראלית.”

את הדברים אמר ראסל בראון, שופט בית המשפט העליון באלברטה, קנדה, בפאנל שופטים שהתקיים ביום חמישי בטכניון. הפאנל היה חלק מן הכנס השמיני של PLPR  – האגודה האקדמית הבינלאומית לתכנון, משפט ומקרקעין – שארך שלושה ימים והשתתפו בו חמישים מהאנשים המובילים בעולם בתחומים אלה. הכנס אורגן על ידי פרופסור רחל אלתרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם היחידה ללימודי המשך בטכניון.

 שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, שנשאה את ההרצאה הראשית ביום חמישי, הציגה את האתגר המורכב של מדינת ישראל כ”דמוקרטיה מתגוננת”. היא ציינה כי “ישראל נדרשת למצוא ולשמר את האיזון בין המלחמה בטרור לבין שמירה על חירויות האזרח. איננו יכולים להגן על זכויות הפרט באופן מוחלט כאילו לא היה טרור, ואיננו רשאים להילחם בטרור כאילו לא היו זכויות אזרח.” זו היתה הופעתה הציבורית הראשונה לאחר הכרזתה על השתתפותה במירוץ לנשיאות. בתשובה לשאלות בנושא הדגישה גברת דורנר שמטרתה בכך אחת: לפתוח את הדרך לכהונתה של נשיאה ראשונה בישראל. “גם אם לא אֶבָּחֵר,” אמרה, “אני מקווה ומאמינה שיבואו בעקבותי מועמדות נוספות.”

 נציגי משרד הפנים, דייויד פילצר ופאדי ראשד, הציגו את הדילמה בין הצורך בתקנות בנייה ברורות ומפורטות, הנגזרות מן הצורך לשמור על בטחונם ובריאותם של הדיירים, לבין חירות הפרט. “מצד אחד אנחנו מודעים לתפיסה ש’ביתו של אדם הוא מבצרו’,” אמר פילצר. “מצד שני, אנחנו מחויבים לשמור על חיי אדם. האיזון הזה הוא אתגר גדול.”

“חוקי הבנייה מתפתחים ללא הרף ונהיים מורכבים מאוד,” הוסיף פילצר. “אנחנו מחויבים לשפר ללא הרף את התקנות כך שישמרו על הדייר בשלושה היבטים מרכזיים: בטיחות, בריאות ורווחה. התערבות זו פוגעת כמובן בחירותו של אדם לבנות את ביתו כראות עיניו, ואנחנו שואפים לאזן בין שני כיוונים מנוגדים אלה.”

בשנה שעברה מתו בישראל 117 ילדים בתאונות שונות – כ-40% מהמקרים ארעו בבית ובסביבתו, מסיבות שונות ביניהן נפילה, שריפה, טביעה. “אנחנו לא יכולים למנוע את זה לגמרי, אבל נוכל לצמצם את היקף התאונות באמצעות שיפור התקנות — למשל חלונות שנפתחים רק חלקית. הבעיה היא שהתקנות לא רק מגבילות את חירותו של האזרח, ומסירות ממנו את אחריותו לעצמו ולמשפחתו; הן גם מייקרות את מחיר הבנייה. העלייה החדה במחירי הדיור – 8% בשנת 2013 – נובעת בין השאר מהרחבתן של תקנות הבנייה. לבעיה הזאת אין פתרון פשוט, אבל השאיפה שלנו היא ליצור מערך של תקנות שמשאיר דרגת חופש גבוהה למתכנן ולבעל הבית. אנחנו מנסים גם ליצור תקנות שונות לאוכלוסיות שונות, כי לכל אוכלוסייה – קשישים, נכים, צעירים – יש צרכים אחרים.”

בתמונות:

שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר עם פרופ’ רחל אלתרמן מארגנת הכנס ופאנל השופטים בכנס. צילום : שרון צור, דוברות הטכניון