"רפואת העתיד תתמקד במניעה, חיזוי ואבחון מוקדם"

shalev2

כך אמר פרופסור שלו בכנס Mobile-Social-Cloud Meets Medicine שערכו הפקולטה לרפואה בשיתוף המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) עם אוניברסיטת קורנל * בכנס הוצגו יכולות שימוש בטלפונים חכמים כחיישנים למעקב אחר מחלות שונות, בעיבוד בענן ובשימוש ב"ביג דטה"

"רפואת העתיד תתמקד במניעה, חיזוי ואבחון מוקדם, ולטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר זה", כך אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, בכנס
"Mobile-Social-Cloud Meets Medicine ". הכנס נערך על ידי הפקולטה לרפואה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל, במסגרת תכנית T2MED שהוקמה על ידי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון במטרה לעודד מחקר ופיתוח טכנולוגיות רפואיות.

בכנס, שארגנו פרופסור אורי רוזנשיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ופרופסור דבורה אסטרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל, השתתפו אנשי אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל, נציגי חברות סטארט-אפ שהציגו פיתוחים מעניינים, ונציגי קרנות הון סיכון.

"הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעשות דברים רבים שלא היו אפשריים קודם. הטלפון החכם הוא גם מכשיר לאיתור מיקום. הוא משמש כמד תנועה, מד מהירות ותאוצה. המצלמות ואמצעי ההקלטה הקולית הופכים את המכשירים הנפוצים הללו לחיישנים רפואיים. נוכל גם לחזות ולאתר אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי כללים גנטיים באמצעות כריית מידע, רשומות רפואיות ופרטים מבתי המרקחת, ניהול ביג דטה, אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית באמצעות טכנולוגיית ריצוף וכלים ביו-אינפורמטיים," סיכם פרופסור שלו.

בחלקו הראשון של הכנס הוצגו מערכות המשתמשות בטלפונים החכמים כבחיישנים למחלות שונות. פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון דיבר על הדרך שבה הופכים את המידע הגולמי שנמצא בטלפונים החכמים למידע נגיש ומובן. תרגום אוטומטי של שפת המכונה יאפשר לנו להבין את התנהגות האדם מתוך הנתונים באופן שיאפשר גם חיפוש, במטרה לשפר את הטיפול ואת האבחון במצבים רפואיים רבים.

ד"ר מור פלג מאוניברסיטת חיפה תיארה את חלקה בפרויקט אירופי גדול, MOBILGUIDE, שבמסגרתו מקבלים החולים עם שחרורם חגורה המודדת מדדים שונים בגופם, ובפרט כאלו הקשורים לפעילות הלב, ומשדרים אותם באמצעות טלפון חכם למוקד שמאפשר לרופא לקבל החלטות מידיות.

ד"ר אלעד יום טוב ממעבדות המחקר של "מיקרוסופט" בישראל הציג מחקר שערכה החברה בהתבסס על שאילתות שנשלחו למנוע החיפוש של החברה בנושאים רפואיים. החוקרים בדקו בפרט את שכיחות השאילתות על מצבים רפואיים ותרופות והתיאום ביניהם. הסתבר שכאשר אנשים שואלים על מחלה, יש סבירות גבוהה מאוד (88.4%) שהם גם יבצעו שאילתות על תרופות הקשורות לאותה מחלה.

עופר פביאן, מנכ"ל משותף בחברת Medial Research, תיאר פרויקט ביג דטה שעשתה החברה בשיתוף עם "מכבי שירותי בריאות", שבמסגרתו בחנה הקופה, באופן רטרואקטיבי, את מדדי בדיקות הדם של אנשים שאובחנו בסרטן המעי הגס. התברר כי לפני שהסרטן מתגלה בסריקה מסתמנת ירידה ברמת ההמוגלובין, גם אם היא עדיין בגבול הנורמה. מכיוון שלמרות הדרישה לסריקה של כל אדם מעל גיל 50, ההיענות לבדיקה, שאינה נעימה, לא גבוהה. סריקה אלקטרונית – כלומר מעבר על בדיקות הדם הרבות שאנו בישראל עושים ממילא לצרכים שונים, עשויה לסייע באיתור האנשים בסיכון ולפנות אליהם בבקשה לבצע סריקה, כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם כשניתן עדיין לנתח ובסיכויים סבירים להבריא.

בכנס הוצגו גם הזוכים בתחרות Hacking Health 3Day Startup  שהתקיימה לאחרונה בפקולטה לרפואה בטכניון. אורן פירסט מחברת Dario LabStyle, שבימים כתיקונם מפתחת מכשיר אחד המכיל את כל הדרוש לחולי סוכרת (מד סוכר, רצועות מדידה ודוקרנים, כאשר מד הסוכר מדווח כל הזמן לענן), הציג פרויקט המיועד בעיקר לילדים חולי סוכרת – משחק "גלוקוגוצ'י". זהו מעין טמגוצ'י חולה סוכרת, המסייע לילדים להבין את חשיבות זמני הארוחות, מתן האינסולין ועוד. הילדים מטפלים בגלוקוגוצ'י, וכשמצבו משתפר, כך גם מצבם. מדובר ביישום אינטראקטיבי, והילדים, לדברי פירסט, מפתחים הזדהות עם הדמות הווירטואלית. "בשורה התחתונה אנו משפרים את שיתוף הפעולה, מחנכים את החולה, מעודדים הרגלים טובים וממזערים סיבוכים. בעתיד ניקח את זה למחלות אחרות כגון יתר לחץ דם והשמנת יתר," הוא אומר.

עומרי שור, מייסד ומנכ"ל MEDISAFE, הציג יישום שבמסגרתו פותחו סרטוני וידאו עם הסבר על מתן תרופות, במקום הוראות השימוש המודפסות המוצמדות לכל תרופה. כל סרטון מותאם לקבוצת חולים עם מאפיינים דומים, וכל חולה מקבל רק את הסרטונים הרלוונטיים לתרופות שהוא נוטל, עם תזכורת מתאימה בכל אמצעי – לרבות במכשיר הסלולארי. לדבריו, המערכת מסייעת למניעת נטילה כפולה של תרופות, שהיא אחד הגורמים המשמעותיים למוות.

ארתורו ושלר, מנכ"ל חברת Healarium, הציג יישום המאפשר לחולה להעלות את מסמכי התיק הרפואי שלו (הדבר רלוונטי בעיקר בארה"ב, שם מערכת הבריאות מבוזרת), ולתת לרופא גישה לכל בדיקות המעבדה, הצילומים, סיכומי רופאים וכו'. כמו כן יצרה החברה מערכת למידול ההתערבות כדי שהרופאים יוכלו להתערב בהתאם לצורך.

זיו יקותיאל, מנכ"ל חברת מונפורט (MON4T) הציג מערכת לבדיקה עצמית של תפקוד המוח. המערכת מיועדת לשפר את בריאותם ואת בטיחותם של חולים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות. "לאחר ניתוח נוירולוגי יש צורך במעקב קבוע, אך במצב הנוכחי נעשות בדיקות אקראיות במרווחי זמן גדולים, ואין מענה לחשש מפני החמרה פתאומית במצב החולה."

בתמונה : פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

 להרצאות מהכנס לחצו: http://www.youtube.com/course?list=EC290778372A24464D