חוקרי הטכניון פיתחו מודל חדשני לקשרי אקדמיה-תעשיה

shuster1

נקבעו כללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות; המרכז להנדסת מחשבים בטכניון הוא הגדול בארץ, עם 60 חברי סגל בכיר ומאות סטודנטים לתארים גבוהים אשר "מכסים" את כל תחומי הליבה בהנדסת מחשבים ומדעי המחשב.

חוקרי הטכניון מהמרכז להנדסת מחשבים, המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב, פיתחו מודל חדשני לקשרי אקדמיה-תעשיה. יותר מעשר חברות כבר הצטרפו לתכנית. מעתה, כל חברה בתעשיית ההי-טק מוזמנת להצטרף למרכז הטכניוני, בכפוף לכללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות. החברות יהיו שוות זכויות בניהול המרכז ונציגיהן יהיו בעלי זכות הצבעה בוועדות השונות. הכללים המיוחדים שנקבעו באשר לקניין הרוחני, מאפשרים למעשה לכל השותפים לעשות שימוש במידע שהצטבר, והדבר פותח את הדלת לשיתוף פעולה מהיר ונוח. החברות יוכלו ליהנות מניסיונם של חברי הסגל בטכניון, אשר לא יחששו לחשוף ולחלוק את ניסיונם הרב.

"במהלך השנים השתרשה בישראל מציאות מנותקת של תעשיה-אקדמיה", מסביר ראש המרכז, פרופסור אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. "הסיבה היא היעדר מודל טבעי לשיתוף פעולה, מודל פשוט וחופשי מתקורות. המכשירים הקיימים במסגרות המימון הממשלתיות השונות מצויינים אך מסורבלים ואיטיים בעולם שבו חברות הזנק קמות ונופלות מידי יום. פרוייקטים משותפים מחייבים את החברות למאמץ מקדים של משא ומתן עם יחידות המיסחור של האוניברסיטאות, תהליך ארוך ומתסכל לשני הצדדים. בישראל הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, חברות רב לאומיות מקימות בה מרכזי מחקר ופיתוח. לכן יש צורך שחוקרי האוניברסיטאות יוכלו לתמוך בתעשיה ובזרימת מידע רציפה בין חזית המחקר בעולם האקדמי לבין התעשיות עתירות הידע. יש צורך במודל חדש ללא מתווכים".

לכל חברה שתשתתף במרכז הטכניון יהיו נציגים בו, "סוכנים", אשר יהיו מעורבים בפעילותו. בדרך כלל הם יהיו בוגרי הטכניון או אוניברסיטאות אחרות, שהעולם האקדמי לא זר להם. תפקידם – לקיים את הקשר החי בין החברות והמרכז, לחבר את הידע והטכנולוגיות שמוצגים במסגרת ימי העיון והכנסים המתקיימים במרכז לבעיות שמעסיקות את החברות ולחבר את הבעיות העולות בפעילות המחקר והפיתוח בתעשיה ליכולות המחקר ולידע שקיים במרכז.

"השלב הקשה ביותר הוא השלב של חינוך הצדדים המעורבים ושיכנועם שאכן קיימת סביבה תומכת", מוסיף פרופסור שוסטר. "אנו נשתדל לפתח תרבות של הזרמת בעיות של מחקר בסיסי מהתעשייה לאקדמיה, מסורת של התייעצות אנשי התעשייה עם חוקרי האקדמיה, כמובן בנושאים שאינם קנין רוחני חסוי".

שיתוף הפעולה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון יאפשר לחברות המשתתפות גם לזהות סטודנטים מצטיינים ולצרפם לשורותיהם כבר בתקופת לימודיהם (מעין "יריד תעסוקה מתמשך"), לערוך פיילוטים, מדגמים ובדיקת היתכנויות באמצעות פרוייקטי סטודנטים, לשתף פעולה עם הטכניון בגיוס מימון של האיחוד האירופי, שם הטכניון מצליח במיוחד, ליצור קשר עם אוניברסיטאות מובילות בעולם ובמיוחד בארה"ב, סין וסינגפור, מהלך אותו מוביל נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, להיפגש עם מומחים מובילים מרחבי העולם המגיעים לכנסים שהמרכז מארגן.

"יש לנו בפירוש מטרה לקדם יזמות במרכז ולמסחר טכנולוגיות, ונעשה זאת ביחד עם החברות התעשייתיות שישתתפו במרכז", מדגיש פרופסור שוסטר. "אם התעשייה תלמד לעבוד עם האקדמיה – ייצאו מכאן חברות חדשות רבות".

כתובת אתר המרכז להנדסת מחשבים: http://tce.technion.ac.il/

בתמונה: פרופסור אסף שוסטר