הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – בין 50 המובילות באירופה

kalay

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – בין 50 הטובות באירופה. כך בחר מגזין האדריכלות, העיצוב והאמנות “דומוס”  (Domus) היוקרתי, אשר נוסד בשנת 1928 באיטליה ומופץ ביותר ממאה מדינות.

“אנשים שואלים אותנו ‘מי מספר אחת?'; אף שבסקרים מסוג זה נהוג לדרג כך, זוהי שאלה קשה מאוד, ויתכן שאי אפשר לספק לה תשובה כמותית”, נכתב במגזין, שאינו מדרג את 50 הפקולטות הנבחרות, אלא קובע שאלה הן ה-50 הטובות ביותר. “זאת משום שבשנים האחרונות, רשתות שיתופי הפעולה בעולם ההשכלה הפכו הרבה יותר מרוכבות, לנוכך עלייתו של הניאו-ליברליזם, פריצות דרך טכנולוגיות חסרות תקדים והכלכלה הגלובלית. מגמות אלה הרחיבו את רשתות ההשכלה מעבר לגבולותיהן המוחשיים והווירטואליים של בתי הספר עצמם. עולם ההשכלה של היום כולל שחקנים נוספים באקדמיה ובתחומי הייצור החומרי והתרבותי. רשתות אלה של שיתוף פעולה הינן חיוניות, משום שהן מציידות את הסטודנטים ביכולת לתקשר עם אנשים, עם טכנולוגיות ועם תשתיות באופן נרחב ולא היררכי. נסיבות אלו הפכו חשובות אף יותר לנוכח המשברים הפיננסיים הגלובליים.

“הבוגר של היום כבר אינו יכול להסתמך על סולם-הקידום המובטח; עליו לפעול בתוך המערכת הכלכלית הנוכחית, המאופיינת בהסכמי עבודה נזילים וייצור בלוחות זמנים קצרים מאוד. מעצבים, אדריכלים ושחקנים נוספים בתחומים הקריאטיביים חייבים להיות מולטי-דיסציפלינריים, לגלות פתיחות לשיתוף פעולה, ולאתר וליזום הסדרי עבודה שאופיים לעתים אמורפי. מתכננים רבים עובדים כעצמאים או משלבים כמה משרות חלקיות, ואילו אחרים מוצאים משרות ‘קלאסיות’ ויציבות; אולם אפילו אלה שצועדים בנתיב המסורתי מגיעים לכך באמצעות קשריהם האישיים או המוסדיים.

“המצב הכלכלי החדש מחייב, לפיכך, מצב חדש בהשכלה. אם בתי הספר כבר אינם יכולים להכשיר סטודנטים למשרות המסורתיות בלבד, הרי שאינם יכולים עוד לתפקד כבתי ספר מסורתיים.

בתי הספר של העתיד ממוקדים ראשית כל ברשתות של שיתוף פעולה, ורק אחר כך בקריטריונים המסורתיים של מרצים חזקים ועבודה קשה של הסטודנטים. בתי הספר המצטיינים בכך מתפקדים כמעבדות המקיימות מגע עם עסקים, משרדי תכנון, מוסדות תרבות, קבוצות מחקר ובתי ספר אחרים”.

 על הטכניון נאמר במגזין:

“הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא בית הספר הוותיק ביותר לארכיטקטורה בישראל. רבים מן האדריכלים המובילים בישראל למדו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומלמדים בה כיום. הסטודנטים בטכניון לומדים להתמודד עם סוגיות של בנייה אורבנית של האתר ועם ההקשר העירוני הרחב יותר. תוכנית הלימודים מדגישה את הבניין ואת הפרישה והתכן המרחביים. החיבור הפיזי בין ארכיטקטורה לעיר הוא מוקד התוכנית ועיקר כוחה.

“לאחרונה הצטיידה הפקולטה במעבדות חדשות ובטכנולוגיות דיגיטליות נרחבות, והכוונה היא להמשיך בשיפוצים ובחידושים. הפקולטה הובילה את יצירתן של רשתות מקצועיות ואישיות חזקות. כוחה של הפקולטה טמון בסטודנטים, והדבר קשור לתהליך הקבלה הקפדני.

“הסטודנטים מסייעים זה לזה ואינם תחרותיים באורח קיצוני; הם מתארים את הטכניון כמקום עם אווירת לימודים חיובית, ויחסיהם האישיים והמקצועיים עם המורים טובים. פרופסורים מן החוץ מביאים איתם ידע נוסף וקשרים בישראל ובחו”ל. ממשקים אלה מספקים הזדמנויות ליצירת קשרים ושיתופי פעולה, וקשרי תעסוקה עתידיים.

“הסטודנטים מגדירים את העיר חיפה כמקום טוב ללמוד ולהתרכז בו. חיפה נמצאת על החוף ושוקקת חיים בקיץ. התשתיות טובות, פעילות 24 שעות ביממה וכוללות חלקי סטודיו וסדנאות בעץ, מתכת ופלסטיק. ישנה גם מעבדה לתכן דיגיטלי ובה שני חותכי-לייזר, שתי מדפסות תלת ממד ומכשיר CNC. לאחרונה נחנכה מעבדת ויזואליזציה הכוללת מסך ברוחב 9 מטר ושלושה מקרנים מתואמים המספקים הדמיה תלת ממדית עמוקה. זו המעבדה הטובה מסוגה בישראל.

“הפקולטה עשירה במעבדות מחקר, בהן מעבדת אקלים ואנרגיה, מרכז הוויזואליזציה, המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה, מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל, גלריית פקה לאמנות ניסויית ולארכיטקטורה ניסויית, והמחקר לחקר העיר והאזור. כל זה מרחיב את ספקטרום הלימודים ואת האמצעים העומדים לרשות כל הסטודנטים. ראוי לשפר את אתר הפקולטה, שכן שיפור כזה עשוי לאפשר לסטודנטים להציג את עבודתם ולחשוף את הפקולטה לקהל בינלאומי.

בוגרים בולטים של הפקולטה:

צבי הקר, יעקב רכטר, דן איתן, אברהם וכמן, מיכאל בורט, משה צור”.

 בתמונה: דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. צילום: דוברות הטכניון