WETSKILLS ISRAEL 2013 | שיתוף פעולה ישראלי-הולנדי בטכניון
שיתוף פעולה ישראלי-הולנדי בטכניון
סדנת סטודנטים הציגה לראש ממשלת הולנד פתרונות לבעיות מים
הפתרון הזוכה: “חזרה לחקלאות”, שמטרתו לעודד חקלאים ערבים בגליל המערבי לשוב ולעבד את אדמותיהם באמצעות השקייה במי קולחים
סטודנטים לתארים מתקדמים, שהשתתפו בסדנה משותפת לישראל ולהולנד, שנערכה בטכניון, הציגו בתחילת השבוע פתרונות לסוגיות הקשורות במים לראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אשר ביקר בארץ. הפתרון הזוכה בתחרות WETSKILLS ISRAEL :2013 “חזרה לחקלאות” ((Reclaim Agriculture שמטרתו לעודד חקלאים ערבים בגליל המערבי לשוב ולעבד את אדמותיהם באמצעות השקייה במי קולחים. תכניות אחרות שהציעו הסטודנטים, ישראלים והולנדים, היו: מערכת קומפקטית להפקת מי שתיה מלחות באוויר המיועדת לאזורים מדבריים, ייעור באזורים מדבריים המשלב באספקת המים שלו טכנולוגיות מודרניות עם טכנולוגיות עתיקות מתקופת הנבטים הקדומה ומערך ניטור ומניעה הוליסטי להפחתת טפילים במים.
במסגרת התחרות, שאורגנה על ידי המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון וארגון WETSKILLS ההולנדי, נדרשו הסטודנטים להציע פתרונות לאתגרים ובעיות בנושאי מים בישראל, באמצעות חשיבה יצירתית וחדשנית מחד, אך ישימה לביצוע מאידך.
את הפתרונות הציגו הסטודנטים, בראשית השבוע, בפני פורום לשיתוף פעולה ישראלי–הולנדי, שכלל מומחי מים משתי המדינות והתקיים במסגרת ביקור שערכו בישראל מארק רוטה, ראש ממשלת הולנד, ושרים בכירים בממשלתו.
מספר חברות וארגוני מים (מקורות, תאגיד מים וביוב סובב שפרעם, JNF סניף הולנד וקק”ל) בישראל הציגו בשבוע שעבר לסטודנטים בעיות מהשטח אותן היה עליהם לפתור. לרשות הסטודנטים עמדו חמישה ימים בלבד לגבש ולהציג את הפתרונות, תוך התייעצות עם מומחי מים ובסיוע מרכז המידע של המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. חבר השופטים כלל מומחי מים מישראל ומהולנד: שמעון טל, לשעבר נציב המים, תמי שור, סמנכ”לית רגולציה ברשות המים, פרופסור אבי שביב, ראש המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון, ד”ר הדס ממן מאוניברסיטת תל אביב ומנו הולטרמן ויאפ פייל, מומחי מים מהולנד. לרשות כל קבוצה עמדו שתי דקות בלבד להציג את הפתרון אליו הגיעו. המצגות היו בהירות, קצרות ומדויקות ובשתי דקות הצליחו הסטודנטים להציג עבודה מרוכזת ומאומצת שנמשכה שבוע ימים. בהמשך הוצגו הפרויקטים לאנשי המקצוע, ביתר פרוט, על גבי פוסטרים.
הפרויקט שנבחר על ידי צוות השופטים, היה “חזרה לחקלאות”, המציג פתרון לאתגר שהציב בפני הסטודנטים תאגיד מים וביוב סובב שפרעם, המטפל במערכת מים וביוב של העיר שפרעם וכפרים נוספים בסביבתה. התאגיד נותן שירות לכ-160,000 תושבים. עקב מחסור במים שפירים ועלותם הגבוהה לחקלאים, רוב תושבי הכפרים שעסקו באופן מסורתי בגידול ירקות הפסיקו לעבד את אדמותיהם החקלאיות. צמצום החקלאות פגע בפרנסת התושבים ובמרקם החברתי-כלכלי באזור. התאגיד ביקש מהסטודנטים למצוא דרכים להשיב את החקלאים לשדותיהם, ולהציע להם אפשרויות חלופיות לגידולים חקלאיים היכולים להיות מושקים במים מושבים (מי שפכים מטופלים). הסטודנטים הציעו פתרון משולב, הכולל הקמת אתר הדגמה שכולל אגנים ירוקים בשילוב עם הקמת ועדת מומחים. “ההצעה שלנו כוללת בניית אגנים ירוקים, אליהם יוזרמו מי קולחים ממכון לטיהור שפכים בכרמיאל,” סיפרה נועה אהרוני, בוגרת תואר שני מאוניברסיטת תל אביב, שהשתתפה בסדנה. “בבריכות תישתל צמחיית מים, שמעבירה את המים סינון נוסף (תחליף למסנני שטח למשל), ויגדלו דגי זהב כראיה לטיב המים. מטרת הפרויקט הייתה להנגיש את תהליך טיהור מי הקולחים לחקלאים המקומיים ולהדגים להם באמצעות הוספת האגנים הירוקים ודגי הזהב שמדובר במים נקיים הטובים לחקלאות. כדי להסיר חסמים תרבותיים לשימוש במים הצענו לגדל בבריכות דגים ושבלולי מים, החיים במים נקיים., כך ניצור סביב האגנים הירוקים מערך חינוכי לחקלאים ולדור הצעיר שיסייע להם להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של שימוש במים מושבים לחקלאות.”
“בנוסף, הצענו להקים ועדת מומחים משותפת למשרד החקלאות, הרשות המקומית, תאגיד המים והחקלאים המקומיים,” הוסיף דניס שטיינברג, סטודנט לתואר שני בטכניון. “הוועדה תסייע לחקלאים המקומיים להגיע להתארגנות שיתופית ותסייע בקידום ההסברה והכדאיות של השימוש במים מושבים. אנשי התאגיד משפרעם התלהבו מהפתרון שהצענו והבטיחו שיישמו אותו בעתיד הקרוב. אני חושב שהפרויקט שלנו מציע פתרון מיידי ועשוי לסייע בשינוי חברתי באזור. האתגר עמו התמודדנו היה שונה מאוד מהעבודה היומיומית הטכנית-הנדסית, פתאום היה עלי להתייחס גם לשיקולים חברתיים סוציולוגיים.”
“יש רתיעה מסורתית לשימוש במי קולחים בחלק מהמגזר הערבי מתוך אמונה או חשש שהמים אינם נקיים מספיק,” הוסיף פרופסור ערן פרידלר, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שליווה את הסטודנטים. “החקלאות הישראלית בישובים החקלאיים מאוד מאורגנת, ואילו כאן מדובר על חקלאות קטנה ברמת המשפחה, בלי ארגון גג, עם גידול מסורתי של ירקות. החקלאים נטשו חלק מהשדות משום שמחירי המים השפירים עלו באופן משמעותי. הפתרון שהסטודנטים הציעו מאפשר לחקלאים להמשיך בעבודת החקלאות תוך שימוש במים מושבים שעלותם נמוכה בהרבה ממים שפירים.”
גם בתאגיד מים וביוב שפרעם היו מרוצים מהתוצאות. “הזכייה של הסטודנטים במקום הראשון הביאה לנו כבוד רב”, אמרה אחלאם גנאם, מנהלת מחלקת הרישוי בתאגיד. “הם עבדו ביצירתיות על הפתרון ואנחנו כבר מחפשים צוות מומחים שיישם את התכנית ויבצע אותה בפועל.”
“מטרת הסדנה להכשיר את מנהיגי העתיד בתחומי המים. זו תכנית לעידוד שיתוף פעולה בינלאומי בנושאי מים, במהלכם סטודנטים ממדינות שונות יושבים יחד ומתמודדים עם משימות משותפות בנושאי מים,” סיפר יוהן אוסט, מרכז תכנית Wetskills, המוביל את התכנית בארץ ביחד עם פרופסור אבי שביב, ראש המכון למחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. “הסדנה פועלת מזה עשור וכבר נערכה בסין, אינדונזיה, דרום אפריקה, מרוקו, רומניה, מצרים, הולנד, עומאן ומוזמביק. אני מאוד שמח שהצלחנו לקיים אותה גם בישראל. המטרה לאתגר מומחים צעירים בנושאי מים בבעיות מהשטח, ולעודד אותם לחשוב באופן יצירתי. הסטודנטים עבדו קשה על המשימות שקיבלו ואני גאה בהם מאוד. אנחנו חייבים למשוך את האנשים הטובים ביותר לעבוד בתחום המים.”
“התרשמתי מאוד מעבודת הסטודנטים,” אמר ברנרד וינטס, ראש איגוד התעשיינים והמעסיקים בהולנד, שהעניק לקבוצה הזוכה את הפרס. “לשופטים היה קשה להכריע משום שכל העבודות מציגות פתרונות פשוטים ויצירתיים, הניתנים ליישום ובעיקר העידו על יכולת חשיבה עצמאית ויצירתיות גבוהה.”
“ראינו חשיבות רבה לקיים את התחרות בטכניון”, סיכם פרופסור אבי שביב. “הצבת אתגרים משותפים למומחי מים צעירים מישראל ומהולנד מהווה בסיס לשיתוף פעולה בין המדינות ולשילוב כוחות ביניהן. נהנינו מאוד לראות את שיתוף הפעולה, היצירתיות והחלפת הידע בין הסטודנטים.”
בתמונה העליונה: הסטודנטים משתתפי הסדנה עם ראש ממשלת הולנד (במרכז)
בתמונה התחתונה: הסטודנטים הזוכים עם נציגי תאגיד מים וביוב שפרעם (מימין לשמאל):
דניס שטיינברג, ד”ר אחמד חיג’אזי, ארינקה זיגרסמה, נועה אהרוני, מנו ברואר ואחלאם גנאם
צילום: יעקב סער/ ישראל סאן, דוברות הטכניון