מהפך מערכתי, שהטכניון הוא חוד החנית שלו

trachtenberg1

"ההשכלה הגבוהה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפך מערכתי, שהטכניון הוא חוד החנית שלו." כך אמר יו"ר ות"ת, פרופסור מנואל טרכטנברג, בביקור בטכניון. פרופסור טרכטנברג נפגש עם אנשי המרכז הישראלי למצוינות במחקר דלקים סולאריים שהוקם לפני כשנתיים ואותו מוביל הטכניון בראשותו של פרופ' גדעון גרדר. כיום פעילים בו 27 חוקרים ותיקים ו-8 חוקרים חדשים מארבעה מוסדות: הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומיגל – המכון למחקר מדעי בגליל. המרכז עוסק בחקר מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות-קיימא: ייצור דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח, מפירוק מים ומפירוק דו-תחמוצת הפחמן. לנוכח צמצום עתודות הנפט, וההשלכות השליליות של שימוש בנפט ובפחם על הסביבה, הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות חלופיים אלה.

תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE (Israeli Centers of Research Excellence) היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). התוכנית, הפועלת על בסיס החלטת ממשלה מ-14 במרץ 2010 ומנוהלת על ידי ות"ת והקרן הלאומית למדע, מהווה חלק מתכנית הרפורמה הרב שנתית בהשכלה הגבוהה. מרכזי התוכנית, הממוקמים במוסדות שונים, נועדו לחזק את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם.

"מרכזי המצוינות, שנבנו כחלק מהמגמה של מחקר בין-תחומי, נותנים את אותותיהם בכל תחומי הפעילות בקמפוס," אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. "המרכזים האלה יוצרים שיתופי פעולה חסרי תקדים בתוך הקמפוס וגם בין הטכניון לאוניברסיטאות אחרות. כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה, ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים והנדסה, רובוטיקה, אנרגיה והנדסת מחשבים; ואנו נערכים להקמתו של מכון נוסף, שיתמקד בחקר הסרטן ובראשו יעמוד חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר."

פרופסור טרכטנברג ציין כי כאשר נכנס לתפקיד יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, לפני קצת יותר מארבע שנים, מצבה של האקדמיה היה קשה מאוד. "היה כאן מחסור חמור בתקציבים ותקנים, וירידה דרסטית במספר חברי הסגל, אבל גם בעיה תדמיתית קשה: לא רק הציבור, אלא גם קובעי המדיניות, זלזלו במערכת הזאת וראו בה מגדל שן מנותק ומיותר. גם בתוך העולם האקדמי היו מתחים מזיקים מאוד: סגל נגד הנהלה, סטודנטים נגד האוצר, אוניברסיטאות נגד מכללות. הקשר בין האוניברסיטאות גם הוא עניין כאוב, ולעתים נדמה שהמרחק בין שתי אוניברסיטאות ישראליות גדול מהמרחק בין כל אחת מהן לבוסטון.

"בנסיבות האלה היה לנו ברור שדרושים כאן צעדים חריגים, פעולה שחורגת מה-more of the same, שתוכל להחזיר את החוקרים הטובים שעברו לחו"ל ולעורר מחדש את ההתלהבות ממחקר ברמה גבוהה. ביצענו מהלך מקיף שכלל את איבחון הבעיה, גיבוש תוכנית רב שנתית וגיוס משאבים כספיים. כשנכנסתי לתפקיד עמד תקציב ההשכלה הגבוהה על 6.7 מיליארד שקל, והתקציב החדש (לשנת תשע"ד) הוא 8.8 מיליארד שקל. זוהי עליה דרמטית, שתעניק לטכניון ולשאר המוסדות להשכלה גבוהה תנופה גדולה.

"מרכז המצוינות שלכם, ומרכזי המצוינות האחרים, הוקמו כמכשיר מרכזי בשיקומה של המערכת ובהחזרתה לסדר היום הציבורי. המרכזים האלה הוקמו כיחידות עילית, שאמורות להוות מוקדי משיכה לצעירים ישראלים מבריקים שחיים בחו"ל. מרכזי המצוינות הם לוקסוס, שנועד לכם, ועם הלוקסוס אתם מקבלים גם אחריות: להרחיב את שיתופי הפעולה בין דיסציפלינות, בין פקולטות ובין מוסדות ולעשות מחקר מעולה. העתיד כבר כאן – אתם העתיד. הבקשה הגדולה שלי מכם היא תעוזה. ברור לכולנו שדפוסי המחקר הקיימים, הדיסציפלינריים, יעברו בהדרגה מהעולם. להגות, לדמיין, להעז ולייצר את השינוי – זו המשימה שלכם."

פרופסור-משנה רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שיבח את היוזמה להקמת מרכזי המצוינות. "התיקצוב במרכזים האלה גבוה גם במונחים אמריקאים, ומעניק לישראלים שרוצים לחזור לכאן תמריץ אובייקטיבי ממשי. תוכנית ICORE איפשרה לי לחזור לכאן, להביא לטכניון ולישראל את תחום הביולוגיה הסינתטית, ולעשות מחקר שלא הייתי יכול לעשות בלעדי התוכנית. זו פלטפורמה מצוינת למימוש רעיונות שצומחים באקדמיה. בזכותה יכולתי לרכוש מערכת רובוטיקה מתקדמת מאוד, ולהתחיל שיתוף פעולה עם גורמים בארה"ב. גם הקשרים הפנימיים שנוצרו כאן – תוך תקופה קצרה מאוד – משמעותיים מאוד גם ברמה המחקרית."

פרופסור-משנה עמית הציג גם את הבעיות שבהן נתקלים ישראלים החוזרים מפוסט-דוקטורט בחו"ל. "במצב הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד להיקלט בארץ. האנשים האלה, שהקריבו המון בשביל קריירה אקדמית, רוצים לחזור לארץ אבל לא יודעים איך יסתדרו כאן: דירה, גנים לילדים, ביטוח לאומי, קופת חולים. לטכניון יש סל קליטה מצוין, אבל חוק המכרזים הופך את התהליך של הקמת מעבדה לפרויקט ארוך ומייגע. הטיפול ברמה הפרטית והמשפחתית הוא עניין שהמדינה חייבת לקדם במקביל לפיתוח מרכזי המצוינות."

בתמונה: פרופסור טרכטנברג (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון