"אימוץ הכלב הוסיף הרבה צבע לחיים שלי בטכניון"

כך אומר אשחר טל סטודנט שנה רביעית בטכניון, שאימץ במהלך לימודיו גור נחייה לעיוורים. אשחר ועוד 19 סטודנטים נוספים בטכניון אימצו גורים כאלה, ויחד איתם הם מסתובבים בקמפוס, משתתפים בהרצאות בכיתה ולומדים בספרייה

מי שהסתובב לאחרונה בטכניון התפלא בוודאי לראות גורי לברדור חמודים המתלווים לסטודנטים לאורך כל היום – בשיעורים, בהפסקות ובביקורים בספריות. הסטודנטים האלה מגדלים את הגורים ומאמנים אותם להיות כלבי נחייה לעיוורים. את הפרויקט בטכניון, ובמוסדות אקדמיים אחרים בצפון, מרכזת עמותת "עיניים מנחות לעיוור".

אלה מטק, האחראית על תכנית הגורים בעמותה, סיפרה: "בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של כלבים בצפון הארץ. מדובר ב-20 כלבים, שהסטודנטים מקבלים לרשותם כשהם בני שמונה שבועות לתקופה של שנה וחצי. גור לא יכול להיות כלב נחייה אלא רק לאחר תקופת אילוף ארוכה, בהגיעו לגיל שנתיים ויותר. הסטודנטים מסתובבים עם הכלבים במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום שלהם, הכוללים נסיעות בתחבורה ציבורית, הליכה בקמפוס, לימודים בכיתה ובספרייה ועבודה במקרה של סטודנטים עובדים. אנו מעניקים לסטודנטים ליווי צמוד, הכולל הדרכות אילוף בבית, ברחוב ובמקומות הומי אדם. לאמץ כלב זו אחריות כבדה, ולכן בדרך כלל אני עובדת עם משפחות. חששתי לתת את האחריות לחבר'ה צעירים, אבל התבדיתי. אני מתפעלת בכל פעם מחדש מהסטודנטים. הם לוקחים את הנושא כל כך ברצינות ומשקיעים מאוד בכלבים ובאילוף שלהם."

"את הגורים נותנים לאנשים עם אורח חיים דינאמי כדי שייחשפו לכמה שיותר חוויות," מספר תום שפי, סטודנט שנה שלישית בפקולטה לביולוגיה בטכניון. "היות ומדובר בגורים העתידים לשמש ככלבי נחייה, יש לנו אישור להסתובב איתם בכל מקום – בתחבורה ציבורית, בתוך קמפוס הטכניון ובכיתות. הכלבים פשוט מתנהלים לצדנו כל היום ומתלווים אלינו להרצאות בכיתה ולעבודה. אני מאוד אוהב בעלי חיים ואני שמח שאני יכול לתרום למטרה טובה. כבר כמה שנים שסטודנטים מהטכניון מאמצים כלבי נחייה ומסתובבים עמם בקמפוס, אבל בשנה האחרונה זה תפס תאוצה. סטודנטים רבים מבקשים לאמץ כלב וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע. אלה, האחראית על הטיפול בגורים בעמותה, מביאה לנו מדי חודש אוכל עבורם ומדריכה אותנו כיצד לאלף אותם ולהרגיל אותם לתפקידם ככלבי נחייה לעיוורים."

בתום שנה וחצי נאלצים הסטודנטים להיפרד מהכלבים. "אני מדחיק את הפרידה ומשתדל שלא לחשוב על זה," אומר תום. "זו ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי בטכניון. כשאני מעוצבן או לחוץ מהחיים, יושי מניחה עלי את הראש וזה כל כך מרגיע. היא עוזרת לי מאוד לעבור את תקופת הלימודים."

"אמא שלי לא מוכנה שנגדל כלב בבית," מספר אשחר טל, סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. "אני מאוד אוהב כלבים ותמיד רציתי לגדל כלב, ולכן מבחינתי אימוץ הגור לשנה וחצי זה סידור אידיאלי – אני לא צריך לדאוג מה יהיה עם הכלב אחר כך. עוד חודשיים אפרד מטאז, וזה קשה אבל אני יודע שזה למטרה טובה ויטפלו בו בצורה הכי טובה שאפשר."

"המרצים מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של טאז בכיתה. כשהוא ישן הם שואלים למה הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה של הסמסטר ואיך הוא ישלים את החומר. טאז הוא ממש חניך מצטיין. הוא מחונך וממושמע ואני מאוד גא בו. אני בטוח שהוא יהיה כלב נחייה מצוין ויעזור לאדם עיוור."

בתמונה הראשית: הסטודנטים עם הכלבים אותם הם מאמנים. צילום: שיצו צלמים