כשהארכיטקטורה פוגשת ברפואה

כנס בינלאומי שעסק בשני התחומים ובנקודות ההשקה ביניהם התקיים בשבוע שעבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

בשבוע שעבר נערך בטכניון הכנס הבינלאומי השני בנושא ארכיטקטורה ורפואה במאה ה-21. הכנס, שחיבר בין שני עולמות תוכן – ארכיטקטורה ורפואה – הפגיש גורמים מובילים בתחומי הארכיטקטורה, הבנייה, הטכנולוגיה והרפואה ונכחו בו נציגים מהנהלות בתי החולים מכל הארץ, מקופות החולים, ממשרד הבריאות וממשרדי האדריכלים המובילים בארץ. במסגרת הכנס נערכו גם ביקורים במעבדת-הוויזואליזציה החדשה שנחנכה באחרונה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

השנה עסק הכנס במגמות במערכת הרפואה במאה ה-21 וב"בית הרפואי החכם", והשתתפו בו גם מרצים מחו"ל, בהם טאי פארו (Tye Farrow) מקנדה, מהאדריכלים המובילים והמשפיעים בעולם בתכנון ובניית בתי חולים; אדם רוברטס וז'אנג רונג מסין, העוסקים במיחזור והסבת מבנים קיימים לבתי חולים; פרופסור גיאנפרנקו קאררה מאיטליה שהרצה על ניסיונו בהוראת עיצוב ותכנון בתי חולים (תחום התמחות שעדיין אינו קיים בארץ); וג'ורג' דמיריס מארה"ב, מהחוקרים המובילים בתכנון בתים חכמים לאוכלוסייה מבוגרת. פרופסור בנימין קדר מהאוניברסיטה העברית סיפר על גילויים חדשים בנושא הרפואה בירושלים במאה ה-12.

"ארכיטקטורה היא עניין רציני מכדי להפקיד אותה בידיהם של ארכיטקטים בלבד, ורפואה היא עניין רציני מכדי להפקיד אותה בידיהם של רופאים בלבד," אמר בכנס פרופסור יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "אנחנו מתכנסים כאן יחד – רופאים, אדריכלים ואנשי מקצוע נוספים – כדי לנהל דיאלוג, לשתף פעולה, להתבונן ברפואה מנקודות מבט שונות ובסופו של דבר לשפר את רווחת המטופלים."

"מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים עצומים, ועל בתי החולים להיות גמישים ולהשתנות על פי צורכי השעה ובהתאם לטכנולוגיות החדשות," אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון. "אנחנו צועדים לקראת רפואת היי-טק, רפואה ממוקדת-מטופל, שבה יש חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בין קלינאים, טכנאים ומתכננים – שיתוף פעולה שאנחנו מקדמים בכנסים כמו הכנס הנוכחי."

האדריכל הקנדי טאי פארו קרא להעברת הדיון הרפואי מן המחלה אל הבריאות. "עולם הרפואה פועל כיום מתוך אג'נדה ממוקדת-מחלות (Pathology-centered), ואני מציע לפעול מתוך אג'נדה ממוקדת-בריאות. עלינו להבין כי הסביבה שלנו פועלת כיום נגדנו, ולכן עלינו לשנותה כך שתקדם את בריאותנו. כשאנחנו מתכננים בניינים ומרחבים ציבוריים עלינו לחשוב כל הזמן על חמשת האלמנטים החיוניים לבריאות – טבע, אותנטיות, מגוון, חיוּת ומורשת – ולשאול ללא הרף אם הסביבה שאנחנו בונים מקדמת בריאות או פועלת נגדה."

פרופסור רפאל ביאר, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם וחבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון, הציג את הבנייה החדשה במתחם רמב"ם, הכוללת בית חולים לילדים ובניינים חדשים לטיפול בסרטן ובמחלות קרדיו-וסקולריות. בנוסף סיפר פרופסור ביאר על בית החולים התת-קרקעי הנבנה כיום לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה. זהו מבנה ייחודי שישמש בימי שגרה כחניון, ובמצבי חירום יהפוך תוך 48 שעות לבית חולים ממוגן (נגד טילים קונוונציונליים ונגד לוחמה ביולוגית וכימית).

מארגנת הכנס, פרופסור נעמי ביטרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, הציגה את מצב המחקר בנושא הבית הבריאותי החכם. "כיום אנחנו מדגישים יותר ויותר את הצד המניעתי של הרפואה, ואת איכות החיים שהרפואה אמורה לתת לאדם. מרכז הכובד חוזר מבתי החולים לקהילה ולבית, ומשום כך חשוב שנתכנן בהתאם את הבתים כך שיתאימו לחולים כרוניים – אוכלוסייה ההולכת וגדלה במהירות, וגם לכל אחד מאיתנו בהדגש על איכות חיים והתאמה אישית (פרסונליזציה) . תיכנון נכון בהקשר זה יעניק לכל יושבי הבית עצמאות, איכות חיים, ביטחון ובטיחות, ובטווח הארוך גם יפחית את ההוצאות הלאומיות על בריאות. למרבה הצער, עדיין אין מספיק מחקרים הבוחנים את יעילותם של בתים כאלה, ויש בדרך מכשולים נוספים, כגון שמירת פרטיות, בטחון מידע והשלכות חברתיות שונות. עם זאת יש כיום טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות להעביר מבית החולים לבית פונקציות רפואיות שונות – ניטור, התראה, סיוע וטיפול."

הכנס, Architecture and healthcare at the 21st century, אורגן על ידי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון והפקולטה לרפואה בטכניון בשיתוף משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, מרכז רפואי רמב"ם, עיריית חיפה ועוד. הכנס הבא, הצפוי ככל הנראה להיערך ב-11 בנובמבר 2014, יתמקד בין השאר בתכנון מבוסס עדויות, ארכיטקטורה ירוקה וברפואה באזורי אסון.

 

photolab_50

פרופסור יהודה קלעי, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. צילום : חיים זינגר, דוברות הטכניון

photolab_131

האדריכל הקנדי טאי פארו. צילום : חיים זינגר, דוברות הטכניו