חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר באופן ניכר את נצילותם של התאים הפוטו-וולטאיים

יעלו הנצילות התיאורטית של התאים מ-31% ל-70%; נרשם פטנט והוקמה חברת הזנק בערבה

חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר באופן ניכר את נצילותם של התאים הפוטו-וולטאיים. כך מפרסם כתב העת המדעי PRA (Physical Review A). הטכניון רשם פטנט והוקמה חברת הזנק בערבה – ,Solariphy במימון חברת ההון סיכון  Capital-Nature והמדען הראשי של התמ"ס, המפתחת מערכת אשר קולטת את אור השמש במירב הספקטרום ופולטת אותו בתחום שבו התא הפוטו-וולטאי עובד במלוא הנצילות. כיום תא כזה פועל רק ב-31% נצילות תיאורטית, והחברה עם חוקרי הטכניון שואפים להביא נצילות תאורטית זו קרוב ל -70%. מדובר בחסכון עצום בשטח (כיום דורשים תאים אלה גגות ומשטחים רחבים מאוד).

מסביר פרופסור לוי שכטר מהפקולטה להנדסת חשמל, שהנחה את מר  אריאל רייזר בלימודיו הגבוהים: "רבות התופעות שאנו מתייחסים אליהן כמובנות מאליהן, ואחת מהן היא אור השמש. אנו רואים אותו כאור לבן-בוהק, ורק הקשת מהווה אינדיקציה יומיומית עבורנו לצבעים הנמצאים באור זה. תיאור כמותי של הצבעים השונים הללו פותח על ידי מקס פלנק בתחילת המאה הקודמת. בהתבסס על העובדה שאפשר לאפיין את האור על סמך צבעו (אורך גל) ועוצמתו, הוא קישר שני משתנים אלה לחוֹם הגוף, בהנחה המפורשת שהוא גדול הרבה יותר מאורך הגל של הקרינה. בקיצוניות אחרת, לא של גוף גדול כמו השמש, אלא של קצה מחט המחומם  על ידי להבה, התיאוריה של פלנק מתארת נכונה את האור האדום שאנו רואים בקצה. מאחר שהנוסחה של פלנק אינה תלויה בתכונות החומר, היא נחשבת לנוסחה המתארת את הגבול העליון של מה שחומר יכול להקרין בטמפרטורה נתונה. במסגרת המאמר שפרסמנו ב-PRA הראינו כי אם המימדים  האופיינים של הגוף המקרין הוא בסדר הגודל של אורך הגל, העוצמה שהוא מקרין, בטווח צר של אורך גל, עשויה לחרוג משמעותית מן הניבוי של התיאוריה של פלנק. עובדה זו היא חשובה בכל הקשור לניצול קרינה מגופים חמים והפיכתה לחשמל."