בכנס המכון לחקר התחבורה בטכניון נחשף מחקר מדעי ראשון בעולם הבוחן קשר בין עישון נרגילה לנהיגה: עישון נרגילה מגדיל ב-40% את מידת המעורבות בתאונות הדרכים

נהגים שעישנו נרגילה מפגינים רמה גבוהה של נטילת סיכון בזמן נהיגה ואי ציות לרמזור אדום. הסיבה: עישון נרגילה בודדת, מעלה את שיעור חד תחמוצת הפחמן בדם, ברמה שוות ערך לעוצמת עישון של 100 עד 200 סיגריות

נהגים המעשנים נרגילה בודדת, מעורבים בתאונות דרכים ובעבירות של אי ציות לרמזור אדום, בשיעור הגבוה ב-33%, מזה של שאר הנהגים. כך עולה ממחקר ראשון בעולם שבדק את הקשר בין נרגילה ובין נהיגה בכלי רכב, שבוצע במכון לחקר התחבורה בטכניון, בשיתוף המרכז הרפואי רבקה זיו בצפת. המחקר נחשף ע”י ד”ר ופא אליאס, בכנס מטעם המכון לחקר התחבורה בטכניון, שעסק במחקרים עדכניים בתחום הבטיחות ויישומם בישראל.

מארגני הכנס, ראש המכון לחקר התחבורה פרופ’ שלמה בכור והמדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד”ר שי סופר, הדגישו בדבריהם, כי הבטיחות הפאסיבית של כלי הרכב, הגיעה למיצוי ועיקר תשומת הלב כיום, מוקדשת לבטיחות אקטיבית. “גם בכלי הרכב העממיים המגיעים לשוק כיום, קל למצוא 6 כריות אוויר, כלוב הגנה ומערכות כדוגמת ABS (מערכת נגד נעילת גלגלים) ו-ESP (בקרת יציבות אלקטרונית)”, אמר סופר, “אנו נכנסים כעת לעידן של פיתוח מערכות אקטיביות, המזהירות את הנהג מפני סטייה מנתיב, או מאי שמירת מרחק ומטפלות בבקרת סחרור. מסיבה זו, המחקרים המדעיים הם אי של מצוינות, המסייע לנו להציל חיי אדם. תאונות הדרכים הן מגיפה עולמית. המלחמה שלנו בהן בישראל, מעידה השנה על אותות משמעותיים. מספר ההרוגים מתחילת השנה ועד היום, נמוך ב-100 בני אדם, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד”.

המחקר שבחן את השפעת הנרגילה על הנהיגה, בוצע בהמשך למחקרים קודמים, אשר העידו על נזקים כדוגמת כמות הניקוטין הגדולה מאוד שהמעשן שואף בזמן עישון נרגילה, בגלל כמות העשן הגדולה שנשאפת בכל שאיבה. “קיים מיתוס, לפיו עשן הנרגילה העובר דרך המים מסונן ולכן מסוכן פחות. אולם הדבר אינו נכון. להיפך – המים מצננים את העשן ומאפשרים לו לחדור עמוק יותר לריאות ובכך מגבירים את הנזק הנגרם בעישון”, הסבירה ד”ר אליאס, “שעה אחת של עישון נרגילה שקולה לעישון של 100 עד 200 סיגריות רגילות”.

במחקר השתתפו 100 גברים ונשים בגילאי 18 עד 60, מתוכם 70 מעשני נרגילה ו-30 ששימשו כקבוצת הביקורת. כל המשתתפים היו בעלי מאפיינים דומים כדוגמת מקום מגורים, נסיון בנהיגה ועישון סיגריות. הניסוי שקיבל אישור הלסינקי לניסויים בבני אדם, החל בכך שכל משתתף עישן במשך מחצית השעה, ראש אחד של נרגילה “בטעם תפוחים”. לאחר העישון, עברו משתתפי הניסוי לנהיגה במכשיר סימולטור נהיגה, המדמה נסיעה לאורך 10 קילומטרים, במהלכם חווה הנהג 10 אירועים שונים, בהם נמדדה תגובתו לאירועים בנהיגה כדוגמת רמזורים, מכוניות חוצות, הולכי רגל החוצים את הכביש, כלבים חוצים, תלולית עפר במסלול הנסיעה ועוד.

קבוצת מעשני הנרגילה, הפגינה נטייה גבוהה יותר לנטילת סיכונים בנהיגה מיד אחרי עישון הנרגילה. מידת המעורבות של קבוצה זו בתאונות היתה גבוהה ב-40% מזו של הנהגים בקבוצת הביקורת. גם חצי שעה לאחר סיום עישון הנרגילה הראו תוצאות הנהיגה בסימולאטור שני נתונים מטרידים: נהגים אלה נטו לחצות את קו האמצע בכביש (אי שמירה על קו האמצע) בשיעור של 31% יותר מאשר הנהגים בקבוצת הביקורת. מאפיין נוסף, היתה עלייה של 33% במשך הזמן שהנוהג לא נמצא בנתיב הנסיעה וחצה את הקו הצדדי והאמצעי של הנתיב. שני מדדים אלה: חציית קו אמצע ואי שמירה על נתיב הנסיעה, מצביעים על יציבות הנהיגה ש”זכתה” להשפעה שלילית, עקב עישון הנרגילה. כתוצאה מכך, הנהיגה הופכת לפחות יציבה ויותר מסוכנת.

“עישון הנרגילה העלה את דופק הלב בקרב מעשני נרגילה מ-80 ל-95 פעימות בדקה”, סיפרה ד”ר אליאס, “העלייה בדופק נבעה ממחסור בחמצן ומעלייה בשיעור של חד-תחמוצת הפחמן בדם, בשיעור של עד פי חמש מאשר בסיגריה. מצב זה מוכר בספרות בשם היפוקסיה. תופעה הגורמת לכבדות בדיבור, תנועות איטיות, ערפול, רעד עדין, חוסר ביקורת עצמית, תחושת אופוריה, ירידה בחדות הראייה, ירידה ביכולת זיהוי הצבעים ועוד. רמות גבוהות של חד-תחמוצת הפחמן עלולות לגרום לנזק מוחי ולאיבוד הכרה.

“נתוני הדופק וחד תחמוצת הפחמן נותרו גבוהים גם חצי שעה לאחר עישון הנרגילה. לממצאים חשיבות גבוהה, בהתבסס על מחקרים המעידים כי חד תחמוצת הפחמן נותרת בדם למשכי זמן של 4 עד 6 שעות. נהגים שמעשנים נרגילה, נוטלים יותר סיכונים בזמן הנהיגה. עישון הנרגילה גורם להפחתת זהירות ולחוסר יציבות בעת הנהיגה. המחקר בדק בין היתר גם את הנטיות החברתיות של המשתתפים. רוב מעשני הנרגילה אינם מעשנים סיגריות. רובם סבורים כי זהו הרגל לא בריא. רובם גם לא שותים אלכוהול”.

ד”ר אליאס ציינה בהרצאתה, כי השימוש בנרגילה שהחל במזרח התיכון, התרחב במגזר הערבי להיקפים בהם עישון נרגילה על ידי נשים נחשב לדבר מובן מאליו. עישון הנרגילה נפוץ כיום במדינות רבות, אולם הספרות המחקרית בעולם, אינה מציגה אף מחקר שבחן את השפעת העישון על נהיגה במכונית. “סטודנטים יהודים שלי סיפרו שהשימוש בנרגילה הפך לנפוץ גם בקרב חבריהם ואחת הראיות לכך, היא כלי העישון הנמכרים כמעט בכל פיצוציה”, סיפרה.