חוקרי הטכניון: “חידושו של ייצור האמוניה בישראל אינו רק אפשרי אלא גם רווחי”

סטודנטים בטכניון הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה

“חידושו של ייצור האמוניה בישראל אינו רק אפשרי אלא גם רווחי”, כך נקבע בעבודה של סטודנטים מהטכניון בהנחיית פרופסור דניאל לוין מהפקולטה להנדסה כימית. הסטודנטים הציגו תוכניות לבנייתו של מפעל אמוניה רווחי, שיאפשר את העתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה.

 המיכל, המשמש לאיחסונה של אמוניה מיובאת, “עלה לכותרות” במלחמת לבנון השניה, בעקבות מתקפות הטילים על אזור הצפון והחשש מנזילת אמוניה מהמיכל כתוצאה מפיצוץ. בתחילת השנה הנוכחית הודיעו שרי התמ”ת והגנת הסביבה כי מיכל האמוניה יועתק מחיפה לאתר אחר.

מאז פסק ייצור האמוניה בישראל, לפני כשלושה עשורים, מיובאת אמוניה דרך נמל חיפה ומאוחסנת במיכל הממוקם במפרץ. לפיכך, חידושו האפשרי של ייצור אמוניה בישראל יבטל את הצורך בשימוש במיכל.

תוכניות שהכינו סטודנטים (שנה רביעית) בפקולטה להנדסה כימית, במסגרת קורס תכן ואנליזה בהנחייתו של פרופסור דניאל לוין, מראות כי חידוש הייצור אפשרי ואף כדאי. בפרויקט הגמר שלהם נדרשו הסטודנטים לתכנן מפעל רווחי לייצור 450 טון אמוניה ביום מגז מתאן. לדברי פרופסור לוין, ייצור בקצב האמור יספק את הביקוש לאמוניה במדינת ישראל, ויבטל את הצורך במיכל האיחסון בחיפה, שהוא “מתקן מיושן ולא בטוח, שבשלושים שנות קיומו לא בוצעו בו מעולם הבדיקות התקופתיות הנחוצות. פגיעה במתקן הזה עשויה לגרום לאסון המוני באזור מפרץ חיפה, למשל במקרה של מלחמה או רעידת אדמה”.

הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות, שתיפקדו כחברות עסקיות לכל דבר ונדרשו להציג תוכנית הנדסית ועסקית לבניין המפעל בדרום הארץ. הם בנו את התוכנית באמצעות סימולטור  UNISIM ועל סמך טכנולוגיית ההפקה שפיתחה החברה הגרמנית לינדה (Linde), שגם שלחה לטכניון נציג מטעמה. אורחים נוספים בערב הצגת העבודות, שהתקיים בטכניון, היו נציגים של החברות ברן, בזן וכרמל אולפינים. אדריאן הלל, סמנכ”ל בכיר בחברת ברן, אמר כי בחודש אפריל הגישה החברה הצעה להקמת מפעל אמוניה בנגב, בעקבות קריאתו של משרד התמ”ת להגיש הצעות כאלה. “מצגות הסטודנטים שראיתי כאן הערב מרשימות מאוד, וזהו שיעור חשוב מאוד עבורם לקראת ‘החיים האמיתיים’ בתעשייה,” אמר הלל.

“זו היתה תקופה אינטנסיבית מאוד,” מספרים הסטודנטים אופיר לירון, הדר נבו ויונתן וינברג. “זה הסמסטר האחרון בשנת הלימודים האחרונה, ויישמנו כאן בעצם את כל מה שלמדנו בשנים האלה. עבדנו בקבוצות של 19 סטודנטים, באופן עצמאי מאוד, וזו היתה התנסות מעשית הדומה מאוד למה שצפוי לנו לאחר היציאה לשוק העבודה”.