הרוב סבור שמי ברז טובים לשתייה – אבל בוחר לשתות מים מינרלים

כך מגלה סקר עמדות אשר הקיף 1600 מתושבי חיפה ונחשף בטכניון בכנס שהתקיים תחת הכותרת “עיר פעילה ובריאה – המודל החיפאי”; הסקר מגלה עוד כי ערבים צורכים ירקות ופירות יותר מיהודים, אולם אוכלים פחות מוצרי חלב דל שומן

גם אותם רבים בציבור הסבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה, מעדיפים לשתות מים מינרלים. זאת, למרות המחקרים המוכיחים כי מים אלה אינם טובים ממי מעיינות והם אכן מועשרים במינרלים.

ממצא זה של תפיסות הציבור והרגליו, התגלה בסקר חסר תקדים בהיקפו, שסייע להכנת פרופיל הבריאות העירוני של חיפה, לצורך הפקת מתווה לשיפור בריאות תושבי העיר. הסקר הוצג בכנס “עיר פעילה ובריאה – המודל החיפאי”, שהתקיים בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה ד”ר גלית רנד, סיפרה כי לצורך הסקר, רואיינו אשתקד 1600 משתתפים, בראיונות ארוכים, פנים-אל-פנים.

כמעט כל אורחי הכנס, בהם ח”כ ד”ר רחל אדטו המשמשת כראש שדולת הבריאות בכנסת,  דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרופ’ יהודה קלעי, וראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט ד”ר אלי שפר, הסכימו כי הציבור בישראל לא מקיים מספיק פעילות ספורטיבית. מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, ד”ר רות וינשטיין הדגישה את חלקם של קובעי המדיניות באחריות. “בואו נהפוך את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה”, אמרה.

“לא תשמעו מישהו שחושב שבריאות היא לא נושא חשוב”, אמר ראש עיריית חיפה יונה יהב, “אני למשל, דוגמא חיה לפער שבין ההצהרות לבין הביצוע. ראיתם איזה רזה עשו אותי ב”ארץ נהדרת”? כראש עירייה, אני רואה חובה להטמיע ערכים לכל החיים בקרב ילדים עד גיל 6. בנוסף, התחלנו להציב מתקני ספורט לכלל הציבור בשכונות העיר, כולל תאורה בכל מגרש. כל מגרש כזה עולה 350 אלף שקל. ניתן לעודד רשויות בארץ, באמצעות הפחתת תשלומי מכס, עבור מתקני ספורט ברשות הרבים”.

ד”ר גלית רנד שהציגה את הפרופיל העירוני של חיפה, גילתה כי על פי ממצאי הסקר, כ-60% מהחיפאים סבורים כי מי הברז בביתם טובים לשתייה – שיעור גבוה יותר מאשר בערים אחרות בארץ. לצורך השוואה, כך סבורים 37% מתושבי נס ציונה, 25% מתושבי פתח תקוה ו-15% מתושבי אשדוד. אולם כאשר נשאלו הנסקרים בחיפה מה הם מעדיפים לשתות, השיבו רובם (כ-60%) כי הם מעדיפים מים מינרלים. בחלוקה לשכבות גיל, נמצא כי בקרב המבוגרים בני 65 ויותר, 45% שותים מי ברז והשיעור פוחת (27%) בקרב בני גיל הביניים (45 עד 64) ואף פחות מכך – 19% מבין הצעירים (גילאי 22 עד 44) ישתו מי ברז. 7% מהצעירים מעדיפים משקאות ממותקים ומיץ, 8% מבני גיל הביניים ו-4% מהמבוגרים.

סעיף אחר בסקר, מצא כי כרבע (25%) מקרב הצעירים ובני גיל הביניים באוכלוסייה היהודית והלא ערבית, הצהירו על אכילת 5 מנות פרי או ירק ביום. אולם השיעור ירד ל-13.6% בקרב המבוגרים. שיעורים גבוהים יותר של צריכת פירות וירקות, קיימים בקרב האוכלוסייה הערבית – החל מהמבוגרים – 33.5% מקרבם. בקרב בני גיל הביניים השיעור עלה ל-51.6% ובקרב הצעירים – 59.9%. בהתייחסות לאכילת מוצרי חלב דל שומן (פחות מ-5%), נמצא כי שיעור גבוה מקרב האוכלוסייה היהודית בחיפה (כ-70% בקרב קבוצות הגיל השונות) צורך מוצרי חלב דלי שומן. אולם בקרב האוכלוסייה הערבית השיעורים נמוכים יותר – 38% מהצעירים, 27% מגיל הביניים ו-29% מהמבוגרים.

עוד נמצא בסקר כי אחוז הסובלים מבדידות, הינם 42% מסך האוכלוסיה מעל גיל 65, 21% מבני 45 עד 64 ו-14% מקרב בני 22 עד 44. באוכלוסייה הערבית, האחוזים מעט יותר גבוהים – 19% בקרב הצעירים עד גיל 44, 28% עד לגיל 54 ואילו בקרב בני 65 ויותר – 68% חשים בודדים.

השוואה מעניינת של רנד, היתה בין ממצאי המחקר שביצעה העירייה, לאלה של סקר הבריאות הלאומי של משרד הבריאות 2003-4, אשר הקיף כ-5,000 ישראלים. בסקר נמצא כי שיעור הפעילים גופנית (מבצעים פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע) בחיפה גבוה מהשיעור הארצי בקבוצת הגיל הצעיר. 34% בחיפה לעומת 25% בישראל. בקבוצות הגיל המבוגרות יותר, המגמה מתהפכת והשיעור נמוך מזה שבארצי – 43% מקרב תושבי ישראל שגילם מעל 65, מבצעים פעילים גופנית שלוש פעמים בשבוע, לעומת 29% בחיפה.