שנת היעד 2016: תכנית מיתאר ארצית אחת לכל המדינה

ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, התארחה בכנס המתכננים השנתי שהתקיים בטכניון וסיפרה על הרפורמה הצפויה בתכניות המיתאר. "ניצור מהפך בישראל", אמרה, "נצמצם 300 תכניות ארציות לתכנית אחת ואוגדן הנחיות. במקביל, נרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות לאישור תכניות נקודתיות ונפנה את הועדות המחוזיות לעסוק בתשתיות ובתכניות גדולות למגורים"

"בשנת היעד 2016, אנו צפויים לאשר תכניות בניה ותשתית במדינת ישראל, לפי תכנית מיתאר אחת, שתחליף את המערכת הקיימת", גילתה ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, במפגש השנתי של איגוד המתכננים בישראל, שהתקיים בטכניון בסוף השבוע שעבר. "אין סיבה שאישור תכניות בנייה ותשתית במדינת ישאל, יבוצע לפי 35 נושאים שונים שכל אחד מהם מתייחס להיבט אחר: ניקוז, חשמל, שמורות וגנים, גז טבעי, תחנות דלק, אתרי פסולת, תיירות, בתי עלמין ועוד. במצב הקיים, אנו קובעים רגולציות באמצעות 177 תמ"אות (תכניות מיתאר ארציות) מפורטות ו-123 תכניות מתאריות, כשכל תכנית כוללת כ-10 עמודי הוראות מחייבות".

שוורץ הסבירה כי כובד התכניות ברמה הארצית, משפיע על התכנון המקומי כמעט בכל תחום וגורם למורכבות, חוסר בהירות וחוסר התמצאות. "היעד שלנו הוא לזקק מתוך כל תכנית מתאר ארצית את הליבה העוסקת בשמירת האינטרס הציבורי ולאחד את המידע לשכבה סטוטוטורית רזה. הפשטות והבהירות יסייעו למתכננים ולאזרחים. אוגדן ההנחיות שיצורף לתכנית, יתעדכן תדיר וישמש מסמך מנחה, אשר יסייע בשמירת הידע ועדכונו.

"רוב עיסוקן של וועדות התכנון המחוזיות מוקדש כיום לנושאים בעלי משמעות שולית למשק. 76% ממשאבי הזמן, התקציב וכוח האדם, עוסקים בתכניות קטנטנות המטפלות בפרויקטים של עד 20 יחידות דיור. במצב זה הוועדות המחוזיות לא מביאות לכדי ביטוי את יתרונן ואילו למקומיות אין סמכות לתת שירות לאזרחים. כללת השוק נעצרת מול אזרחים לא מרוצים. אנו פועלים בנחישות לשחרור חסמים בשוק הדיור. בנוסף לרפורמה, אנו מחוייבים ליצור היצע מתאים של 60,000 יחידות דיור בתכנון מפורט בכל שנה. היעד הביא אותנו למעקב בכל רגע נתון, אחר קצב מתן האישורים להקמת דירות בישראל בכל מחוז. נכון להיום, אושרו 10,000 יח"ד מראשית השנה. עד לסיומה צפוי אישורם של כ-60,000 בסה"כ".

הכנס, שציין את השנה העשירית לקיומו, נפתח בברכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' פול פייגין, שהזכיר את חלקה של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בחדשנות, "שקיבלה את ביטויה בין היתר, כאשר זכינו בתחרות להקמת קריה אקדמית טכנולוגית בניו-יורק". דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פרפ' יהודה קלעי, הזכיר כי בעת הנחת אבן הפינה לטכניון בשנת 1912, מנה המחזור הראשון 16 סטודנטים בלבד, שהוכשרו למקצועות האדריכלות והבנייה. "זה לא היה מקרי, כי תפקידו של הטכניון באותם הימים, היה לבנות את הארץ", אמר.

"כיום האתגר השתנה, כאשר המדינה מונה 7.5 מיליון איש, מהם 90% המתגוררים בערים, בהן קיים הגידול המאסיבי. האתגרים הניצבים כיום בפני המתכננים, אינם פחותים מאלה שניצבו בפנינו בעשרות שנותיו של הטכניון. מסיבה זו, אנו רואים חשיבות גבוהה בשיתוף הפעולה שבין הפקולטה לבין האקדמיה".

מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים נחום איצקוביץ, ציין כי 20% מבתי המגורים במדינה, משתייכים ל-1.5 מיליון איש, "שהם לקוחות המשרד". איצקוביץ: "אלא שלצערנו, התופעה שאנו נתקלים בה כל העת, היא ה-NIMBY (Not in my backyard). כולם תומכים בסיוע ובקליטת מוגבלים, אבל אף אחד לא רוצה שאנשים בעלי צרכים מיוחדים יגורו בשכנותו. התופעה מובילה להרבה תופעות קשות ומכוערות".

הכנס היה גם ארוע הפרידה מיו"ר איגוד המתכננים בישראל אדריכל עמוס ברנדייס, שסיכם 13 שנות פעילות באיגוד. את מקומו תמלא סגניתו בשש השנים האחרונות, האדריכלית עדנה לרמן.

בתמונה: בינת שוורץ בכנס. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון