נורמן אוגוסטין, לשעבר מנכ"ל לוקהיד מרטין: אי אפשר למנוע תקלות ברכיבים של מערכות מורכבות אבל אפשר לדאוג שתקלה בהם לא תפיל את המערכת

18אוגוסטין היה המרצה המרכזי בכנס הישראלי להנדסת מערכות שהתקיים בטכניון

"הנדסת מערכות היא תחום חדש יחסית, שנועד להבטיח בראש ובראשונה שכשל ברכיבים של מערכות גדולות לא יגרום לפגיעה בכל המערכת. " כך אמר נורמן אוגוסטין, לשעבר מנכ"ל לוקהיד מרטין שהיה המרצה המרכזי ביום עיון להנדסת מערכות שנערך במוסד נאמן בטכניון  ואורגן על ידי ד"ר אביגדור זוננשיין  ופרופ' אביב רוזן , ממרכז גורדון להנדסת מערכות בטכניון.

בהרצאתו שכותרתה היתה "תפקידו של המנהיג בתחום הנדסת המערכות" אמר אוגוסטין שבראש ובראשונה חשוב שבראש הפרויקט יעמוד אדם אשר חושב בדרך לא שגרתית. הוא הביא מספר דוגמאות של מנהיגי מדינות וחברות עסקיות מצליחות, אבל בעיקר סיפר על הלקחים שלמד מכשלונות הנדסיים.

"מנהיג הוא אדם שיודע לשפוט נכון אנשים ובעל יכולת לשכנע אנשים שמה שהם עושים זה חשוב" אמר. "מנהיג צריך לדעת לחשוב מחוץ לקופסה ולראות גם את כל התמונה ולא רק חלקים ממנה בכל פעם. הדרך הטובה ביותר לזהות מנהיג היא בזמנים מאתגרים, אנשים מתגלים בתקופות כאלה. יש פתגם שבדי שאומר כי לכל ספינה יש קברניט טוב במים שקטים, אך מי שמנווט במים סוערים הוא המנהיג".

לדברי נורמן אוגוסטין, בעיה נוספת שעומדת בפני מתכנני המערכות היא שהמערכות מופעלות בידי בני אדם שהם לעיתים בלתי צפויים. הוא סיפק דוגמאות רבות של כשלים ובכל אחד מהם היה גורם אחר לאסון, כמו אסון הטיטאניק שבו לא חשבו שהספינה מסוגלת לטבוע ולכן ציידו אותה רק במחצית מסירות ההצלה הדרושות. הוא התמקד בין היתר באסון המעבורת צ'לנג'ר משנת 1986 שבו נהרגו שבעה אסטרונאוטים לאחר שהמעבורת התפוצצה באוויר זמן קצר לאחר השיגור בשל אטם שנסדק. מסתבר שהמהנדסים הזוטרים התריעו שעלולה להיות בעיה, אך מקבלי ההחלטות התבססו על מידע חלקי כאשר בדקו מה היתה הטמפרטורה בעת השיגור רק במקרים בהם האטמים נסדקו (כמו זה שגרם לאסון) ו, ולא ראו תמונה נכונה משום שלא בחנו שיגורים שבהם לא אירעו תקלות.

"יקיימת בעיה  במערכות מורכבות מאחר ולא ניתן לבדוק אותן מראש בכל התרחישים ולכן צריך לתכנן מערכות מורכבות כך שאם תקרה תקלה של כמה מרכיבים היא לא תגרום לבישלון של כל המערכת", הדגיש. "השתמשתי בצ'לנג'ר כדוגמה למערכת. תוכנית החלל היא מעבדה חיה להנדסת מערכות, ראשית בגלל האופי הלא סלחני של תקלות בתחום זה ושנית משום שיש הרבה מאוד נתונים זמינים. בשל הצורך בשקיפות, תוכנית החלל מתועדת לפרטיה וכך ניתן לנתח אותה".

אוגוסטין עמד בראש וועדה שבחנה את עתיד תוכנית החלל והגישה את המלצותיה בשנת 2009 לנשיא ארה"ב ברק אובמה. בתשובה לשאלה אמר אוגוסטין: "הוועדה שעמדתי בראשה לגבי עתיד תוכנית החלל הציעה כמה חלופות. הבעיה היתה שלא היה תקציב לבצע אותן. הבעיה אינה טכנולוגית אלא כמה אנחנו מוכנים להשקיע בתוכנית החלל. לא כדאי להתחיל בתוכנית חלל שלא יהיה כסף לתפעל אותה בעתיד וכרגע אין תקציב".

יש בעיה גם עם תוכנית החלל הרוסית? האם האנושות "תקורקע" כעת?

"נהיה מקורקעים זמן מה. היינו מקורקעים מיליוני שנים, נוכל להסתדר עוד מספר שנים ללא תוכנית חלל מאוישת. בכל מקרה, סין מפתחת תוכנית חלל מאוישת, הרוסים ישפרו את התוכנית שלהם. בכל זאת, גם כעת יש אסטרונאוטים בתחנת החלל. כמו בכל דבר, גם בתוכנית החלל יש עליות ומורדות. אני מאמין שזו רק  הכנה לשלב הבא. באשר לתוכנית החלל הפרטית – יש בארה"ב מגזר פרטי המתעניין בחלל וזה דבר מבטיח. ייקח עוד כמה זמן לתכנן. חשוב רק שהתכנון ייעשה טוב. החלל היא סביבה לא סלחנית ויהיה טרגי אם התעשיה הפרטית תעגל פינות על מנת לחסוך כסף. הדבר יגרום לנו לנסיגה איומה".

בתמונה: נורמן אוגוסטין מרצה בכנס. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון