ביום עיון בטכניון על תכנון נוף וכלכלה: “הגיע הזמן שרשות הטבע והגנים תפתח גם אתרי תיירות”

פרופ’ דני צ’מנסקי וקבוצת מומחים מובילים מהטכניון ומחוצה לו, הציגו חלופות מקוריות לתכנון השטחים הפתוחים במדינת ישראל; האתר המתוייר ביותר הוא מצדה, עם 830 אלף מבקרים בשנה. אחריו נמצאים קיסריה עם 750 אלף מבקרים והבניאס עם 600 אלף מבקרים; עיקרן של ההרצאות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי עים, נגע להצעת החוק להפרטת רשות הטבע והגנים

“זה יפה שרשות הטבע והגנים נעזרת בתיקצוב מהממשלה, אבל מן הראוי היה לבצע תימחור של מחירי הכניסה לאתרים הלאומיים. בשעות שבהן יש ביקושים חלשים, בבוקר ובערב למשל, ניתן להפחית מחירים. כמו אגרות גודש שמסייעות בוויסות מספר המבקרים וגם מהוות מקור הכנסה מכובד. לטעמי, מערכת המחירים האחידה גורמת לעיוותים ואי התאמות בין מה שהאוכלוסייה רוצה, לבין מה שמסופק לה. רצוי גם לגוון את סל המוצרים של הפארקים בישראל. הגיע הזמן שרשות הטבע והגנים תדאג לפיתוח גם של אתרי תיירות בשטחה. יש מגוון אדיר של צורות בילוי שניתן לספק, שהוא הרבה יותר מעוד שמורת טבע”.

הדברים, של הכלכלן פרופ’ דני צ’מנסקי, הושמעו בפני בכירי הרשות, ראשי החברה להגנת הטבע ומומחים מובילים מתחומי התכנון הנופי והכלכלה, במסגרת יום עיון ודיון בנושא תכנון נוף וכלכלה בשטחים פתוחים וגנים לאומיים שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. דבריו של פרופסור צ’מנסקי זכו לתגובה מיידית ממנהל אגף טבע וקהילה ברשות הטבע והגנים עוזי ברזילי.

“אמנם לא ביצענו תכנית תימחור, אבל ניסינו לבצע מבצעי הנחה למבקרים בשעות הבוקר”, אמר ברזילי. “אלא שהתמריצים לא עבדו. ואני מדבר על כ-8.5 מיליון ביקורים בשנה, מתוכם של 2 מיליון תיירים. להערכתי, אם נשנה את התעריפים, נזכה בעיקר לכותרות שליליות בעיתונות. אני לא מאמין ששינויי מחיר לפי שעות ישפיעו על הקהל. ראוי לזכור כי מחיר האגרה הנגבית בכניסה לאתרי הרשות, נקבע לפי חוק המגדיר את סכום המקסימום”.

עוזי ברזילי סיפר במפגש כי “הרשות קיבלה בעבר תלונות חוזרות על כך שהאתרים נסגרים בשעות בהן יש עדיין אור שמש. בקיץ האחרון החלטנו להאריך את שעות הפעילות ב-22 אתרים וגילינו שבשעות הנוספות הגיעו מעט מבקרים. להערכתנו, הציבור לא למד את הרעיון, אבל אולי נצליח לשנות זאת תוך כמה שנים”.

מנכ”ל רשות הטבע והגנים, מודי אורון, גילה כי “נושא מחיר הכניסה לאתרים מעסיק רבות את אנשי הרשות. אולם למרות התיקצוב הממשלתי, עדיין ישנם גנים רבים שההכנסות אינן מכסות את ההשקעה. הסיבסוד הצולב מאפשר את המשך תחזוקת ופיתוח האתרים הפחות מבוקשים. עם זאת, על רקע המחאה החברתית בקיץ האחרו, ראוי לבחון את שאלת העלויות ומחירי הכניסה, ביחס לדברים בסיסיים בישראל”.

רונית מורן, מנהלת אגף כלכלה ותקציבים ברשות הטבע והגנים, סיפרה כי הרשות מגלגלת מחזור שנתי של כ-400 מיליון שקל ולרשותה עומד קו אשראי בנקאי של 12 מיליון שקל, המחייב שמירה על רמת הכנסות, בכדי למנוע קשיי נזילות ואי תשלום משכורות. “מתוך 65 אתרים ברמה תיירותית מוסדרת, 10 אתרים מותירים עודף תקיבי ואילו כ-15 אתרים נותרים בגירעון”, אמרה. “האתר המתוייר ביותר הוא מצדה, עם 830 אלף מבקרים בשנה. אחריו נמצאים קיסריה עם 750 אלף מבקרים והבניאס עם 600 אלף מבקרים”.