חוקרי הטכניון מצאו כיצד מסייע מבנה הרשתית בחידוד הראייה

7נפתרה תעלומה בת יותר ממאה שנה

חוקרי הטכניון הצליחו לפתור תעלומה שהעסיקה מדענים ורופאים במשך יותר ממאה שנה ומצאו כיצד מסייע מבנה הרשתית בחידוד הראייה. במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Physical Review Letters, הם מתארים דגם אופטי של הרשתית אותו הם בנו במחשב ודרכו הם העבירו אור.

“העיניים שלנו בנויות כמו מצלמה דיגיטלית”, מסביר ד”ר ארז ריבק מהפקולטה לפיסיקה, שפתר את התעלומה עם המאסטרנט שלו, עמיחי לבין. “העדשה נמצאת מלפנים והגלאי – הרשתית – מאחור. בצד האחורי של הרשתית נמצאים תאי הגלאים המכוסים בשכבות שקופות של תאי עצב וגרעיני התאים. תאי עצבים אלו משמשים כמחווטים המעבדים ומעבירים את התמונה מן הגלאים למוח, אבל גם מעוותים אותה. התעלומה מדוע הרשתית הפוכה, לא רק אצלנו אלא גם אצל כל בעלי החוליות, הועלתה מאז הוסבר מבנה העין באמצע המאה התשע עשרה. לפני כשלוש שנים התגלה כי תאי הגליה, אשר חוצים את הרשתית דרך שכבות הנוירונים ומתחברים לתאי הגילוי, מסוגלים גם להוליך אור. עתה בנינו במחשב דגם אופטי תלת מימדי של הרשתית והעברנו אור דרכו. גילינו כי רק אור שמגיע ממרכז האישון נלכד בתאי הגליה ומועבר ישירות לגלאים. אור אשר דולף מתאים סמוכים או מגיע משולי העין – ואשר עשוי לפגוע בחדות הראייה שלנו – מוחזר ומפוזר ולא עובר לגלאים. מצב זה לא היה אפשרי אם הגלאים היו נמצאים לפני שכבות העצבים”.

בתמונות: משמאל: חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

למטה: עוצמת האור הפוגעת במערך תאי גליה, בכניסה למשפך האור. אור ירוק פוגע בזוית של 6 מעלות כלפי ימין. מימין, לאחר התקדמות לאורך התאים עד לתאי המדוכים, מעט אור דלף למדוכים מימין ולקנים בשאר השטח, אבל רובו עדיין מרוכז בתאים המקוריים. סולם הצבעים מייצג את עוצמת האור.

8