חוקרי הטכניון ורמב”ם הפכו תאי עור שנלקחו מחולה לתאי גזע ייחודיים ובהמשך ייצרו מהם במעבדה תאי לב

כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי Nature

חוקרי הטכניון ורמב”ם יצרו באמצעות שימוש בתאי גזע, מודל ייחודי למחקר וטיפול במחלת לב המובילה להפרעת קצב קטלנית. החוקרים אילנית יצחקי, ליאוניד מיזלס, עירית הובר וחבריהם ממעבדתו של פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט, הצליחו להפוך תאי עור, שנלקחו מחולה שסבלה מהפרעת קצב מסכנת-חיים משפחתית, לתאי גזע ייחודיים (“תאי גזע מושרים”, iPS) ובהמשך ליצור מהם במעבדה תאי לב. במאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי Nature, הראו החוקרים כי תאי הלב שנוצרו במעבדה ביטאו את ההפרעה החשמלית האופיינית לתסמונת הפרעת הקצב המשפחתית ממנה סבלה החולה (תסמונת מקטע ה- QTהמוארך). בהמשך בחנה קבוצת החוקרים באמצעות שיטות רישום חשמליות מתאי הלב המתקבלים את המנגנונים העומדים בבסיס הפרעת הקצב של החולה ואת השפעתן של תרופות העשויות להחמיר או לטפל במחלה.

תוצאות העבודה מדגישות את הפוטנציאל הטמון באפשרות לתכנת מחדש תאים בוגרים על מנת ליצור “תאי גזע מושרים” הייחודים לאותו חולה. לתאים אלו, בדומה לתאי גזע עובריים, יכולת להתמיין לכל תאי הגוף (כגון תאי לב, תאי עצב, תאי כבד, וכו’). מאחר והתאים המתקבלים הינם זהים גנטית לחולה ממנו הם נלקחו הם יכולים לשמש כמודל ייחודי למחקר של מחלות גנטיות שונות, לפיתוח תרופות, ולתחום המתפתח של רפואה-מותאמת אישית. בנוסף, העובדה שניתן ליצור תאים שונים (כגון תאי לב) שהינם ייחודים לכל חולה עשויה לפתוח פתח בעתיד לשימוש  של תאים אלו בתחום המתפתח של הנדסת רקמות והשתלות תאים לשם טיפול במגוון מחלות (כגון אי ספיקת הלב).