חוקרי הטכניון ורמב”ם הובילו מחקר נרחב שהבהיר לראשונה את המבנה הגנטי של העם היהודי ברמת הגנום כולו

 Nature מדווח: חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים;התקבלה תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם; רוב הקהילות היהודיות הראו זיקה גנטית אל הרכיב הלבנטיני

צוות בינלאומי של מדענים חוקרים משמונה מדינות הבהיר את המבנה הגנטי של העם היהודי ברמת הגנום כולו.כתב העת המדעי היוקרתי Natureמגלה כי חוקרים משמונה מדינות בדקו 600 אלף סמנים גנטיים וקיבלו תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של בני 14 קהילות יהודיות בתפוצות עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם.

המחבר הראשי של המאמר הוא ד”ר דורון בהר מהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, העובד עם פרופ’ ריצ’רדווילמסמהמרכז הביולוגיהאסטוני בטרטו. חוקרים ישראלים אחרים הם הפרופ’ קארלסקורצקיוגנדי יודקובסקי מהפקולטה לרפואה ומכון המחקר על שם רפפורט ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה,ד”ר  סהרון רוסט, ד”ר דויד גורביץ ופרופ’ בת-שבע בונה-תמירמאוניברסיטת תל אביב.

“יהודים בני ימינו מורכבים מאוסף של קהילות שחבריהם ברחבי העולם מזדהים זה עם זה מכוח מסורת דתית, היסטורית ותרבותית משותפת”, מסביר ד”ר בהר. “ראיות היסטוריות מציעות מוצא ראשוני משותף במזרח התיכון, ולאחריו הגירות מרובות שהובילו להקמת קהילות יהודיות באירופה, אפריקה ואסיה – במה שמכונה יהדות התפוצות. מחקרים גנטיים קודמים הראו שיתוף שושלות אבהיות, עם אירועים מייסדים מרובים עבור שושלות אימהיות – אבל לא בחנו את מוצא היהודים ברמת הגנום כולו ועל פני הקשת הרחבה של יהדות התפוצות”.

צוות בינלאומי של מדענים שכלל חוקרים מישראל, אסטוניה, רוסיה, ספרד, פורטוגל, איטליה, בריטניה וארצות הברית השלים ניתוח מקיף של יותר מ 600,000סמנים גנטיים, המפוזרים על פני הגנום כולו, כדי לקבל תמונה משולבת של המבנה הגנטי של העם היהודי, תוך השוואת צאצאיהם של 14 קהילות יהודיות בתפוצות, עם 69 אוכלוסיות לא יהודיות ברחבי העולם. ניתוח התוצאות הדגים מבנה גנטי בתוך אוכלוסיות המזרח התיכון שלא תואר קודם לכן ושהדגיש רכיב לבנטיני אליו מראות זיקה גנטית הדוקה רוב הקהילות היהודיות, ויותר מ 90% מהאוכלוסייה היהודית בת ימינו. המקבץ הגנטי של הקהילות היהודיות וחפיפתם עם אוכלוסיות לבנטיניות מסוימות גדולה יותר מהחפיפה עם האוכלוסיות המארחות בתפוצה ברובם המכריע של המקרים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המקורות המשותפים בלבנט, הגירה מאוחרת יותר שהובילה ליצירת התפוצה היהודית ורמות שונות של עירוב עם האוכלוסיות הלא יהודיות בין העדות השונות בפזורה היהודית. לפיכך הראיות הגנטיות, כעת ברמת הגנום הרחב, עולות בקנה אחד עם העדויות ההיסטוריות המקובלות על מוצאו ועל מבנה האוכלוסייה של העם היהודי.