פרופסור צור שפירא במסגרת כנס האסטרטגיה בטכניון: גובה שכר הבכירים בחברות ציבוריות רבות בישראל מוגזם

"הפער בהכנסות עשוי להוביל בעתיד לדעיכת המדינה"

"מי שצריך להנות מתשואה על ההון המושקע בחברה אלו בעלי המניות, אולם מי שנהנה ממנה בפועל, במקרים רבים, אלו המנהלים השכירים". כך אמר פרופסור צור שפירא, ראש החוג לניהול בביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק, שהשתתף בכנס האסטרטגיה הישראלי אשר ננעל בסוף השבוע שעבר בטכניון. הוא הזהיר כי " לא ניתן לשמור על יציבות החברה כולה כאשר מצד אחד המדינה שולחת צעירים לשרת בצבא ואין ביכולתם למצוא עבודה עם שחרורם, ומצד שני יש פה אנשים שההכנסה שלהם גבוהה בצורה קיצונית".

לדברי פרופסור שפירא, "בוועדות בדירקטוריונים יושבים לרוב עמיתי המנהלים בחברות אחרות, והם נוקטים בשיטה של 'שמור לי ואשמור לך'. זהו כשל שמעוות את יחסי הכוחות בין בעלי המניות ובין המנהלים השכירים שאמורים להביא להם רווחים. "המחקר שלי עוסק בשאלת הגדרת מטרות הפירמה. אחת הדרכים להשיג מטרות אלו היא משילות. מנהלים הנשכרים על ידי בעלי המניות לנהל את החברה, הם אלו המקבלים את ההחלטות. בעלי המניות שולטים פורמלית על המנהלים דרך מועצת המנהלים וכישלונות רבים הוכיחו ששליטה זו אינה מוצלחת. במודל AGENCY  THEORY  המנהל הוא סוכן של בעלי המניות. כיצד יכולים בעלי המניות לקבוע את התמריצים של המנהל כך שיתיישרו עם אלו של בעלי המניות? בהרבה מקרים מה שמעניין את המנהל זה הרווח שלו ולכן הוא בוחן לא רק את ערך החברה אלא גם את הערך שלו בשוק המנהלים".

נושא אחר בו עוסק פרופסור שפירא דן בניסיון לאזן בין שמירה על הקיים לבין החדשנות. הוא פירט בהרצאתו כיצד חברות נוטות להיות שמרניות ולמצות ככל האפשר את ההשקעות הקיימות. יחד עם זאת, חלק מאותן חברות נעלמו מהמפה או לא היה חסר הרבה שיפלו. למשל, תשעה חודשים נדרשו לעובד "מיקרוסופט" שהבחין בהיעדרות החברה משוק האינטרנט וראה באינטרנט גורם שעלול לסכן את החברה, להגיע אל ביל גייטס שהתמקד רק במערכת "חלונות" וב"אופיס". למזלם, ביל גייטס הבין ששגה לאחר ששמע אותו ועשה תפנית של 180 מעלות שהצילה את "מיקרוסופט".

כדי לנווט נכון את החברה בין חדשנות לבין שמירה על המצב הקיים צריכה החברה להסתמך על שני פרמטרים – האחד הוא פרמטר העמידה בהוצאות. פרמטר נוסף, שרבים לדברי פרופסור שפירא שכחו ממנו, הוא פרמטר ההישרדות. "נאמר שהחברה הפסידה 20 מיליון דולר במקום להרוויח – ההתנהגות תהיה שונה. אם זו חברה עם נכסים במיליארדים, לא יקרה לה כלום והיא יכולה להמשיך במסלול הרגיל של השקעות במו"פ וגם לשמור על המצב הקיים. ואולם אם סכום זה קרוב לשווי הנכסים שלה, וההפסד מביא אותה על סף פשיטת רגל, עליה לעצור, ולהתחיל להיזהר בצעדים שהיא נוקטת עד לשיקום ולא לקחת סיכונים מיותרים. אם המצב הפוך והרווחים גבוהים, אז דווקא אסור לחברה לנוח על זרי הדפנה כי השוק כל הזמן משתנה, ובמצב זה החברה חייבת להשקיע במו"פ ובחדשנות משום שהשוק מאוד דינאמי והיא עלולה למצוא את עצמה מחוצה לו".

" מחזור החיים של מוצר בימנו, הוא קצר. אפילו 'אפל' ממציאה כל הזמן מוצרים חדשים ולא מסתפקת בגרסאות חדשות למוצרים קיימים. זה דורש השקעה גבוהה במו"פ. מנהלים שהצליחו הם בטבעם יותר שמרנים – אם יש משהו שהולך טוב הם רוצים להמשיך לייצר אותו, אבל בשלב מסוים בלי חדשנות אי אפשר להתקיים", סיכם פרופ' שפירא.

בכנס האסטרטגיה בטכניון השתתפו 133 חוקרים מהארץ ומחו"ל. מארגני הכנס, שנמשך שלושה ימים, הם פרופסור דובב לביא מהטכניון, ד"ר ניראון חשאי וד"ר מיקי איזנמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.