סטודנטים מהטכניון שיפרו מתקן ביתי לייצור גז בכפר נידח בנפאל

20במסגרת פעילותם בארגון "מהנדסים ללא גבולות"

סטודנטים מהטכניון שיפרו במידה ניכרת מתקן ביתי לייצור גז בכפר נידח בנפאל, במסגרת פעילותם בארגון "מהנדסים ללא גבולות". בשנת 2008 הוקמה השלוחה הטכניונית של הארגון העולמי, אשר נוסד בשנת 2001. יש לו 300 שלוחות ברחבי ארה"ב ו-60 שלוחות ברחבי העולם.

פרופסור מארק טלסניק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מספר כי פעילותם של הסטודנטים מהטכניון בנפאל החלה במציאת פתרון לצורך האמיתי בכפרים הנידחים – גז לבישול ביתי. "ברוב המכריע של הבתים בכפר הנידח במזרח נפאל, נימסלינג שמו, אין חשמל", הוא אומר. "הדבר נובע ממחסור בתחנות כוח (גם בבתים ששפר גורלם ויש בהם חשמל – מדובר בשתי נקודות תאורה בלבד). התושבים (גם אלה שיש להם חשמל) נוהגים לבשל בעזרת שריפת עצים, שאותם קוששו מידי יום כל בני הבית, כולל הילדים הקטנים.

הבישול נעשה בתוך חדר סגור והמבשלות סובלות מהעשן הרב. בפעילות איסוף העצים והבאתם לבית משתתפים כל בני המשפחה, כולל הילדים. החלטנו להתמקד בשיפור מעכל אנאירובי (ללא חמצן). הכפריים אוספים אליו את צואת הפרות ואת הביוב המשפחתי, מוסיפים מים, שופכים הכל למעכל ובכל יום יש להם שלוש שעות של גז בישול. יש 200 אלף מעכלים כאלה ברחבי נפאל. זהו בור מדופן בבטון, עם כיפה מעליו. הכפריים נוהגים למלא את הבור בערימה עד מעל לפתחו, להחליק אותה ככיפה, לצקת עליה בטון ובחלוף 12 ימים – להוציא את כל האדמה מהבור דרך פתח קטן שהשאירו בצד. פעולה זו קשה ונמשכת ימים רבים. הקבוצה הטכניונית תכננה תבנית ליצירת הכיפה, שמשקלה נמוך. זהו מבנה חזק, קל להרכבה ולפירוק, עם מוטות אלומיניום ופלחים עשויים קל-קר. משקלו – כ-40 קילוגרם. בדקנו שהוא עומד בעומס, פירקנו אותו ולקחנו אותו לנפאל".
הפיתוח הטכניוני הצליח מעבר למשוער. ארבעה ימים לאחר היציקה פורק המבנה ונותרה הכיפה. אירגונים בנפאל החליטו לאמץ את הרעיון בבניית מעכלים נוספים. עתה בונים הסטודנטים מעכל דומה בטכניון והם ינסו בו סוגי זבל שונים. "המעכל האנאירובי פותר למעשה בעיות בלי לייצר בעיות חדשות", מבהיר פרופסור טלסניק. "הבעיות שהוא פותר הן – זיהום מקורות מים, פגיעה בבריאות המבשלות בחדר הקטן, הסגור והמלא בעשן, כריתת עצים ועבודת ילדים. גם השפכים היוצאים מהמעכל מהווים חומר מעולה ליצירת דשן. למעשה יש לנו כאן סיטואציה של פתרונות בלבד ללא חסרונות", הוא מדגיש.

קבוצה נוספת של סטודנטים עבדה באותו כפר על בדיקת הפתוגנים (חיידקים אשר גורמים למחלות) היוצאים מהמעכל.
"מהנדסים יכולים לתרום רבות ברחבי העולם," אומר פרופסור טלסניק. "אנו מדברים על מצפון חברתי בהנדסה, על עבודות בקהילות מתפתחות ועל מהנדסים כמנהיגים חברתיים. בפרוייקט קיימים כל מרכיבי ההנדסה – הערכה, זיהוי בעיות, תכנון וביצוע, העברת ידע. ואנו מביאים גם את הנשמה. הסטודנטים שמשתתפים בפרוייקט, יהיו מהנדסים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זו לא רק פעילות הנדסית מאתגרת, אלה גם, ואולי בעיקר, פעילות חינוכית חשובה".
בתמונה: הסטודנטים מהטכניון וכפריים נפאלים יוצקים את כיפת המתקן. צילום – דוברות הטכניון