נמלת האש הקטנה התגלתה בשבוע שעבר גם באיזור זכרון יעקב

4243מחקר בטכניון מגלה כי נמלת האש הקטנה מתבססת בארץ בעיקר הודות להשקיית הגינות והשדות

נמלת האש הקטנה התגלתה בשבוע שעבר גם באיזור זכרון יעקב ועתה היא נמצאת בכמה איזורים בארץ – עמק הירדן, הגליל, השרון וגוש דן. הנמלה  הגיעה לארץ מאיזור התפוצה הטבעי שלה – דרום ומרכז אמריקה – כנראה בתוך בולי עץ שהזמין מפעל גדול. שבבי עץ שנמכרו למשתלות כמצע לגינות היוו כנראה את דרך ההתפשטות העיקרית לאזורים אחרים בישראל.

רועי פדרמן, בעבודת המאסטר שלו בהנחיית פרופסור יוחאי כרמל מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, בנה מודל ממוחשב הממפה את איזורי ההתפשטות הפוטנציאלית של הנמלה בארץ. בעזרת המודל הוא גילה שהשקיית שדות וגינות מאפשרת את התבססותה והתפשטותה של הנמלה הקטנה בישראל, שכן היא יצרה סביבה דומה לאיזור הגידול הטבעי שלה. הנמלים הראשונות התגלו בעמק הירדן בשנת 2005.

נמלת האש הקטנה (מילימטר וחצי גודלה) נמצאת ברשימת 100 הפולשים הגרועים בעולם. היא פוגעת במגוון המינים המקומי ומתועדים מקרים של  תקיפת עיניים של יונקים. עקיצתה מכאיבה ביותר, היא מטרידה תושבים בבתיהם ובמקרים מסוימים מבריחה פועלים מהשדות ומעודדת גדילה של כנימות מזיקות לחקלאות. הדברתה קשה מאוד. מקרה מיוחד בו הצליחו להדבירה הוא בגלפאגוס שבו בוצעו פעולות ניטור והדברה אינטנסיביות.

רועי פדרמן בדק את יעילות שיטות הניטור המשמשות כיום בארץ. הוא ממליץ במחקרו להשתמש בעיקר בחיפוש ישיר של קינים. לצורך וידוא הדברת הנמלה המכאיבה וההרסנית הוא ממליץ על שילוב של חיפוש ישיר ושימוש בפיתיונות במרחקים שלא עולים על שני מטר בין פיתיונות בדומה לשימוש שנעשה בגלפגוס.

"מנגנון ההתפשטות העיקרי של נמלת האש הקטנה הוא האדם", אומרים חוקרי הטכניון. "הוא גם מעביר אותה ממקום למקום וגם משקה את הגינות והשדות, ובכך יוצר בשבילה 'סביבה טבעית' להמשך הגידול וההתפשטות".

בתמונות: נמלות האש הקטנות ליד עט כתיבה ועל פיתיון. צילום: רועי פדרמן, דוברות הטכניון.