מחקר: אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חקרני

חוקרי הטכניון, רמב"ם ואוניברסיטת חיפה: אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חקרני

חוק הבחירה שלהם יסודי יותר ומונע על ידי רצונם לדגום את הסביבה, יותר מאשר על ידי תוצאות הדגימה

הסטיגמה אודות אנשים עם הפרעות ברצף האוטיסטי היא כי הם אנשים השקועים בעולמם וחוששים מהסביבה החיצונית. מחקר חדש של חוקרי הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת חיפה מגלה לעומת זאת כי

אוטיסטים עם תסמונת אספרגר נוטים לסגנון קבלת החלטות חוקרני הבוחן את סביבתם בצורה קפדנית. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Brain and Cognition.

 זוכה פרס נובל בכלכלה ורנון סמית' אמר בראיון עיתונאי כי תסמונת אספרגר שלו משפרת את יכולתו להגיע לתגליות מדעיות. המחקר החדש בדק אם אכן סגנון קבלת החלטות של בעלי תסמונת זו מאופיין בחקרנות.

 במחקר קודם שבדק את התופעה ונערך על ידי ד"ר אלדד יחיעם ועמיתים מאוניברסיטת אינדיאנה נבדקה קבלת ההחלטות של צעירים בעלי תסמונת אספרגר, המאופיינים בתיפקוד גבוה יחסית, ויש להם יכולת דיבור.  נמצא אכן כי לצעירים אלו סגנון קבלת החלטות ייחודי. "מצאנו שיש להם סגנון משונה של קבלת החלטות", מספר ד"ר יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. "הסגנון הוא מאוד קופצני והם מדלגים בין חפיסות הקלפים ששמנו בפניהם". המטלה שאותה ביצעו ידועה בשם "מטלת ההימורים של איווה". החוקרים הציבו בפני הנחקרים ארבע חפיסות קלפים – שתים "טובות" (עם סיכוי טוב להרוויח בבחירה מהן) ושתים לא טובות.

 בארץ המשיך ד"ר יחיעם במחקרו, בשיתוף עם פרופסור יהודית אהרן מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, עם ד"ר סימון שמאי מאוניברסיטת חיפה, עם ד"ר שושנה יניב מאוניברסיטת חיפה ורמב"ם ועם המאסטרנטית אולגה ארשבסקי. הם בחנו 45 צעירים, מהם 15 עם תסמונת אספרגר. שש משימות קבלת החלטות ניתנו למשתתפים. בקרב כמחצית מהמשתתפים האוטיסטים תהליך ההסתגלות לא תאם את מודל הלמידה הסטנדרטי. הם הושפעו רק במידה קלושה מתוצאות הבחירה שלהם ויותר התעניינו בערך החקירתי של התהליך ונמשכו לחלופות שטרם נחקרו.

 "מטרתנו במחקר הייתה כפולה", אומר ד"ר יחיעם. "ראשית רצינו להמשיך ולבדוק את הממצאים שנמצאו באוכלוסיה האמריקנית, ושנית ניסינו להבין מה מביא את בעלי תסמונת אספרגר 'לקפוץ' מחפיסה לחפיסה".

החוקרים גילו שגם בארץ חזרה התזזיתיות של בעלי תסמונת אספרגר. הם בחנו שתי סיבות לכך: 1. סוג של טעות, חוסר ביטחון ו"רעש" בהתנהגות. 2. רצון מצד בעלי התסמונת לבדוק את כל האלטרנטיבות. החוקרים הריצו מודלים מתמטיים של למידה באמצעות תגמול ומצאו תמיכה בהסבר של רצונם של בעלי התסמונת לגלות יותר. "חוק הבחירה שלהם יסודי יותר ומונע על ידי רצונם לדגום את הסביבה, יותר מאשר על ידי תוצאות הדגימה", אומר ד"ר יחיעם.

 בסופו של דבר, רמת הביצוע של בעלי תסמונת אספרגר הייתה נמוכה יותר מזו של שאר המשתתפים בניסוי.

"ממצאינו מרמזים שלאוטיסטים יש סגנון למידה הסתגלותי ייחודי, שעשוי להועיל להם בסביבות למידה מסויימות, אך לפגוע בהם באחרות, בעיקר בהקשרים חברתיים", מדגיש ד"ר יחיעם.