ועדה בינלאומית: הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום

ועדת הערכה בינלאומית קובעת:
הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל

"יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם"

ועדת הערכה בינלאומית, בראשות הפרובוסט (רקטור) של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) קובעת כי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נהנית ממוניטין בינלאומי עצום, מעניקה חינוך יוצא מן הכלל, מהווה משאב לאומי ומשמשת כמנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית ההי-טק בישראל.

הוועדה כללה חמישה מדענים בעלי שיעור קומה ואנשי אקדמיה מובילים מאוניברסיטאות MIT, UCLA וPrinceton- בארה"ב, Ecole Polytechnique בצרפת ואוניברסיטת תל-אביב.

הוועדה ציינה לשבח את איכות המחקר המדעי המתבצע בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אשר "נהנית ממוניטין בינלאומי עצום", ו"למרות הקיצוצים הדרסטיים בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, מוסיפה לשמור על מעמדה העולמי המוביל". עוד הוסיפה הוועדה כי המחקר בפקולטה הינו "בליגה של עשר הפקולטות המקבילות המובילות בארה"ב", וכי "חברי הסגל, הצוות הטכני והסטודנטים הם מהטובים שניתן למצוא במוסדות יוקרתיים בעולם".
אשר להוראה ציינה הועדה כי "ידוע שההכשרה שמקבלים בוגרי הפקולטה, הן לתואר ראשון והן לתארים גבוהים, שווה ברמתה או אף עולה ברמתה על ההכשרה שניתנת בכל מוסד מוביל בעולם" וכי "החינוך שהיא מעניקה הוא פשוט יוצא מן הכלל". עוד קובעת הוועדה כי "רמתן של מעבדות ההוראה בפקולטה מעולה".

חברי הוועדה ממליצים על שורה של צעדים שיש לנקוט כדי לשמור בעתיד על מעמדה המוביל של הפקולטה בעולם. צעדים אלה כוללים הקטנה משמעותית של היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון לבין מספר חברי הסגל (שהוא גבוה פי שניים ויותר מהנהוג במוסדות מובילים בארה"ב), הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לדוקטורט והגברת המאמץ למלא את השורות בחברי סגל מצטיינים בשטחי מחקר נדרשים.

"כרגע מגייסת הפקולטה את חברי הסגל בעיקר מקרב חוקרים שסיימו דוקטורט במוסדות אקדמיים בישראל", קובעת הוועדה. "ברור שזהו מאגר קטן יחסית, וכי רבים מאותם חוקרים מעדיפים משרות בתעשייה ובחו"ל. יש ליצור עבור חברי הסגל החדשים חבילות קליטה מפתות גם ברמת השכר וגם בתנאי המחקר ולרכוש ציוד מתקדם למעבדותיהם". דרכים מומלצות נוספות להתמודד עם בעיה זו – הכשרת יותר דוקטורנטים בטכניון ובמוסדות אחרים בישראל, עידוד בוגרי תואר ראשון ושני ללמוד לדוקטורט בחו"ל בתחומי מחקר חסרים (והחשובים למדינת ישראל) ועידוד דוקטורנטים לבצע פוסט-דוקטורט בחו"ל. הוועדה קבעה נחרצות, כי תוספת של דוקטורנטים היא חיונית ביותר לקידום ולשימור המעמד המחקרי של הפקולטה. בנוסף להקצאת משאבים לצורך זה, יש להרחיב את המסלול הישיר לדוקטורט. "ככלל, אנו ממליצים על צמצום משך תקופת הלימודים הנדרשת לדוקטורט לאחר השלמת התואר הראשון", קובעים חברי הוועדה.

הם גם ממליצים לפתח תוכניות מיוחדות, כולל הקצאת המשאבים הנדרשים, כדי לאפשר את גיוסם, קליטתם בארץ והעסקתם של חוקרים לא-ישראלים מובילים בתחומים מבוקשים.

חברי הוועדה מציינים לטובה את חברי הסגל החדשים בפקולטה ומגדירים אותם "קבוצה מרשימה של חוקרים צעירים מצטיינים שכבר הטביעו חותם מדעי בתחומי מומחיותם והוכיחו את מנהיגותם המדעית ברמה העולמית".
נושא נוסף שמעלה הוועדה הוא הבידוד האקדמי הנובע מריחוקה הגיאוגרפי של ישראל ממרכזי המחקר והטכנולוגיה בעולם. חברי הוועדה ממליצים להגדיל את מימון הנסיעות לחו"ל של חברי הסגל ושל המשתלמים לתארים גבוהים, ולהקצות משאבים נוספים להבאת מדענים אורחים לטכניון ולקיום כנסים בין-לאומיים בארץ.

חברי הוועדה ריאיינו גם סטודנטים לתואר ראשון והגיעו למסקנה כי "הסטודנטים מרוצים מרמתם של חברי הסגל כמורים ומגישתם, הן בכיתה והן מחוצה לה". גם איכות הפרוייקטים וגיוונם (כ-400 פרוייקטים לשנה) זכו לשבחי הסטודנטים.

אשר לסטודנטים לתארים גבוהים, מצאה הוועדה כי מדובר ב"חוקרים מבריקים עם מוטיבציה גבוהה, המסיימים את לימודיהם כבעלי כישורים יקרי ערך לתעשייה ולאקדמיה". הוועדה מציינת, כי "תכנית המאסטר היא מקור חשוב ביותר לעובדים בתעשיית ההי-טק הישראלית". עם זאת, ממליצים חבריה לצמצם את תקופת הלימודים לתואר זה לארבעה סמסטרים.

הוועדה בדקה גם את קשרי הפקולטה עם התעשייה. חבריה מצאו כי למרות שתעשיית ההיי-טק הישראלית תלויה לחלוטין במערכת האוניברסיטאית הישראלית המספקת לה מהנדסים באיכות גבוהה, יש "אסימטריה בולטת ביחסי גומלין אלה. מן הראוי שהתמיכה הכספית של תעשית ההיי-טק בפקולטה להנדסת חשמל תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי".

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי בצד התוצאות המצויינות של הדו"ח, גם חברי הוועדה הביעו פליאה על המשאבים הדלים הקיימים במדינת ישראל למחקר אקדמי וביטאו את דאגתם העמוקה לגבי איכות הפקולטה ובוגריה לעתיד, אם לא יחול שינוי מיידי בתקצוב הממשלתי.