הטכניון מתכנן להכשיר מהנדסי גז ונפט

35מצ"ב מאמר מאת נשיא הטכניון בנושא זה:

גז כבר יש, ואולי גם נפט. אבל מאין יגיעו אנשי המקצוע?

-מאת פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון-

בחודשים האחרונים – מדינת ישראל כמרקחה. מאגרי גז גדולים התגלו לחופי ארצנו ויתכן שהם צופנים בחובם, או תחתיהם – גם נפט לא מעט. והויכוחים כבר רבים – לאן נוביל את האוצר שהתגלה? היכן תוקם תחנת החוף לקליטתו? כמה מיסים ישלמו היזמים? מוקמות ועדות, יזמים מגייסים יחצנים ולוביסטים, המשקעים בבורסה חוגגים וחוששים. רק שאלה אחת איש לא שואל? מי יביא את הגז הרב לחוף? מי ישנע אותו? מי יאכסן אותו? מי ידאג למנוע תקלות, פיצוצים ואסונות?

בבדיקה שערך הטכניון התברר כי יש בארץ שני מומחים בלבד בתחום זה. אין מהנדסים ישראלים שיכולים להרים את הפרוייקט הענק, כי איש לא הכשיר מהנדסים כאשר לא חלמנו על גילוי גז ונפט בארץ.

הטכניון, שתמיד נרתם למאמץ הלאומי וטביעת האצבע של בוגריו ניכרת בכל תחום מתחומי חיינו – בתשתיות, בכלכלה, בתעשיות המתקדמות ובביטחון – מוכן שוב להירתם ולהכשיר מהנדסים בתחומי הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית, הנדסה כימית והנדסת אוירונוטיקה וחלל. יצרנו כבר קשר עם האוניברסיטה המובילה בעלם בתחום זה (Colorado School of Mines) ופיתחנו תכנית לימודים – הנדסת גז ונפט בטכניון. היא נועדה למהנדסים בעלי תואר ראשון ותכשיר, בשלב הראשון, עשרים מהנדסים לתואר שני, בתחום הנדסת גז ונפט. עלות ההוראה, במיוחד במחזורים הראשונים, תהיה גבוהה בגלל ההישענות על מרצים מחו"ל. אנו מקווי שאת פרוייקט הגמר שלהם יוכלו עשרים המהנדסים הראשונים לבצע באחת מחברות האנרגיה שלנו.  גם האוניברסיטה האמריקנית הסכימה לדאוג למקומות השתלמות בחברות אמריקניות, תחת חסותה האקדמית.

בשלב הראשון הטכניון זקוק לשנים ורבע מיליון דולר כדי להתחיל בתכנית, כבר בקייץ הקרוב. מעבר לפיתוח תכניות הלימודים, הטכניון רואה חשיבות לאומית בפיתוח תשתיות מחקריות בתחום. מרכז מחקר כזה יוכל לשרת את הממשל על ידי מחקרים בנושאים הקשורים לתעשיית הגז והנפט ולהוות מקור לפיתוחים חדשניים. ל זאת – במסגרת תכנית האנרגיה החדשנית של הטכניון. עלות הקמת מרכז המחקר נאמדת ב-16 מיליון דולר נוספים.

אם הטכניון לא היה מקים בשנות החמישים, כאשר כלכלת מדינת ישראל התבססה על ייצוא תפוזי "ג'אפה" – את הפקולטה לאוירונוטיקה – לא הייתה לנו היום תעשייה אווירית מתקדמת כל כך. אם לא היינו עושים בשנות ה-70 הסבה מהוראת הנדסת חשמל בזרם חזק להנדסת חשמל בזרם חלש – לא היה קטר ההי-טק סוחב את המשק הישראלי כולו כיום. אם לא נשכיל להכשיר היום מהנדסים מוכשרים – לא יהיה לנו בעוד שנתיים-שלוש מי שיידע להוביל ולשמור את האוצר שמצאנו בים.

אני קורא לממשלת ישראל להרתם ולסייע לטכניון במשימה הלאומית הנוספת שהוא נטל על עצמו. היום מדובר בסכומים זניחים. אבל אם לא נקדם את הכשרת המהנדסים היום – זה יעלה לנו ביוקר בעתיד הלא רחוק.

בתמונה: פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון