החלו אירועי שנת המאה לטכניון – נפתחה במוזיאון העיר חיפה תערוכה על ייסוד הטכניון ומלחמת השפות שנלוותה אליו

42במעמד תא"ל (מיל.) חדוה אלמוג, מ"מ וסגנית ראש העיר חיפה, ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, ובהשתתפות הנהלת הטכניון, דיקנים, ראשי מוזיאוני חיפה אורחים רבים, נפתחה אמש במוזיאון העיר חיפה תערוכה ייחודית –   "מלחמת השפות: ייסוד הטכניון / Technikum". בכך החלו אירועי שנת המאה לטכניון. אבן הפינה למוסד האקדמי הראשון בארץ והאוניברסיטה המדעית-טכנולוגית היחידה במזרח התיכון באותה עת, הונחה ב-11 באפריל 1912. שמו המקורי של הטכניון היה "טכניקום".

הקמת הטכניון הייתה אירוע תרבותי מכונן ליישוב היהודי בארץ ישראל באותם ימים, בעל חשיבות עצומה לעיר חיפה ובהמשך – בעל תרומה ראשונה במעלה למדינת ישראל בכל התחומים ובעיקר בתחומי התשתיות, הביטחון והכלכלה.

אוצרת התערוכה, סבטלנה ריינגולד, אמרה כי היא באה לספר את סיפור הקמת הטכניון שנמשכה יותר מ-15 שנים, משנת 1908-1924. במהלך תקופה זו התחולל המאבק על שפת ההוראה במוסד, שזכה לכינוי "מלחמת השפות".

ה"מלחמה" הסתיימה בניצחונה של השפה העברית. זו הייתה "מלחמה" עממית שעיצבה את הזהות הלאומית של היישוב העברי והייתה אחת מאבני הדרך בתהליך היצירה של התרבות העברית החדשה.

התערוכה מציגה פרק חשוב ומשמעותי בתהליך בנייתה של התרבות הישראלית, דרך הצגת העמדות השונות שהניעו את התהליכים אשר הביאו לניצחונה של השפה העברית: גיבוש הרעיון להקמת מוסד מדעי-טכנולוגי בארץ ישראל על ידי חברת "עזרה" שפעלה בברלין; התפיסה החינוכית של הציונות; בחירת מקום מושבו של ה"טכניקום"; תפיסתו של אלכסנדר ברוולד – האדריכל שתירגם את החזון לשפה ארכיטקטונית ותכנן את הבניין המרהיב במורדות הכרמל; "מלחמת השפות" והשלכותיה על שפת ההוראה בבית הספר הריאלי וב"טכניקום"; המעבר של ה"טכניקום" לידי ההסתדרות הציונית ופתיחת שעריו בשנת 1924.

בתערוכה מוצגים מאות צילומים, סרטים, ספרים, דגמים, מסמכים, מכתבים ופרטי אספנות נדירים, שייחשפו לראשונה בפני הציבור הרחב.

באירוע הפתיחה אמר ניסים טל, מנכ"ל מוזיאוני חיפה, כי התערוכה חונכת גם את האולם החדש בבית הספר הטמפלרי שהצטרף לבית העם הטמפלרי, כחלק ממוזיאוני העיר חיפה. הוא הדגיש כי בכל האימפריה העות'מנית לא הייתה באותם ימים, ימי הקמת הטכניון, אוניברסיטה טכנולוגית ראויה לשמה.

גברת חדוה אלמוג אמרה כי התערוכה חושפת נושא ערכי ומהותי לחיינו כאן בארץ – נושא השפה העברית. "לשמחתנו, ה'קרב' על שפת ההוראה בטכניון הוכרע לפני כמאה שנה, אבל המלחמה על השפה העברית נמשכת עד עצם היום הזה", הוסיפה. "השפה של היום נשמעת כמו שפת הג'יבריש – בליל של הברות שלעיתים למקשיב מהצד נשמעות כמו הברות שאין שום קשר ביניהן".

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי גם הענקים שהגו וחזו את הקמת הטכניון לפני יותר ממאה שנה, לא העזו לחלום כי הטכניון יהיה לאוניברסיטה מדעית-טכנולוגית מובילה בעולם, שייצאו ממנו שני חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, שבו תפותח תרופת האזילקט נגד פרקינסון על ידי הפרופסורים מוסא יודים וג'והן פינברג, שלחוקריו תהיה תרומה מכרעת בתחומים כה חשובים ושבוגריו יתרמו כה רבות לחוסנה הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל.

בתמונה: פתיחת התערוכה (מימין לשמאל): האוצרת סבטלנה ריינגולד, חדוה אלמוג, פרופסור פרץ לביא ונסים טל. צילום: יוסי קרסו.