רפואת סרטן: מעלים הילוך

בטכניון נערך לאחרונה הכנס השני במסגרת שיתוף הפעולה עם המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרלמוטר באוניברסיטת ניו יורק * בה בעת החלה הקמתו של המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון

פרופ’ זאב רונאי

פרופ’ זאב רונאי

“הטכניון הוא מקום אידיאלי לחקר הסרטן מכמה סיבות: הרמה הגבוהה של החוקרים והקלינאים, הממשקים הייחודיים בין רפואה, הנדסה, מדעי החיים והמדע הבסיסי והקשרים ההדוקים עם בתי החולים המסונפים לפקולטה לרפואה. החזון שלנו הוא להציע למטופלים בבתי החולים את השיטות המתקדמות ביותר לאבחון ולטיפול במחלת הסרטן. השיטות שיפותחו בחלקן במרכז החדש יאפשרו לבתי החולים להעניק לכל חולה אבחון מדויק יותר וטיפול מותאם אישית. מדובר ביחסי גומלין הדוקים בין מחקר לקליניקה שיועילו רבות לשני הצדדים."

את הדברים אמר פרופ" זאב רונאי, שיעמוד עם פרופ"-מחקר אהרן צ"חנובר בראש TICC – המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון, שהקמתו כבר החלה בסיועם של נדבנים ובראשם אייק ולורה פרלמוטר ולסטר קראון. לדברי פרופ' רונאי, “בני הזוג פרלמוטר ביקשו מאז ומתמיד לתמוך במחקרים בסיסיים המתורגמים לאמצעים המסייעים לחולים בסרטן, והמרכז החדש יפעל ברוח זו."

הפרופסורים רונאי וצ"חנובר פתחו את הכנס השני של הטכניון ו-NYU-LMC – שיתוף פעולה שהחל לפני כשנה וחצי בין הטכניון ל-LMC ולמרכז הסרטן ע"ש פרלמוטר הפועלים באוניברסיטת ניו יורק.

 

 

סרטן כמחלה כרונית

פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר

פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר

“יותר מחצי מיליון אמריקאים מתים מסרטן בכל שנה, ומדי יום ביומו מאובחנים שם כ-4,500 מקרי סרטן חדשים," אומר פרופ"-מחקר צ"חנובר, חתן פרס נובל לכימיה (2004). “בישראל הקטנה מתים בכל שנה כ-20,000 חולי סרטן ומתגלים כ-30,000 מקרים חדשים. החדשות הטובות הן שמחקר הסרטן בישראל מתקדם מאוד, וגילויה של מערכת האוביקוויטין כבר הוביל לפיתוחה של Velcade – תרופה אפקטיבית ראשונה למיאלומה נפוצה, שהיא סרטן אלים המתפתח במח העצם. תרופות נוספות רבות מצויות בשלבי פיתוח מתקדמים. הרפואה המותאמת אישית צפויה לסייע לנו להפוך את הסרטן ממחלה קשה, סופנית לעתים, למחלה כרונית, והרפואה המודרנית כבר הצליחה לעכב באופן משמעותי כמה סוגי סרטן. אין לי ספק ששיתוף הפעולה עם LMC יוביל לקפיצת מדרגה בתחום זה."

 

 

אימונותרפיה: לשחרר את הבלמים

 

פרופ" זאב רונאי, החוזר לישראל אחרי שהות ארוכה בארצות הברית, עוסק ברשתות תקשורת המעורבות בהתפתחות גידולים סרטניים. “הגידול הסרטני הוא ישות גמישה: הוא יודע לפתח עמידות, לשלוח גרורות ולהיכנס למצב של תרדמת (dormancy) שמתעתע בגוף ובצוות המטפל. אתגר נוסף הוא ההטרוגניות הפנימית של הגידול, שיש בו תאים סרטניים מסוגים שונים וכך הוא מצליח לשרוד טיפולים רפואיים אגרסיביים."

פרופ" רונאי גדל בנווה שאנן בחיפה, למד בבית הספר “חוגים", והשלים באוניברסיטה העברית שלושה תארים. בתום הדוקטורט באימונולוגיה בשנת 1985 יצא לפוסט-דוקטורט במרכז הסרטן באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. ב-20 השנים הבאות כיהן בשורה של תפקידים בכירים וב-2005 החל לעבוד במכון למחקר רפואי סנפורד-ברנהאם (Institute Perbys Medical Discovery Burnham Sanford) בסן דייגו, שם הוא מכהן כיום כמנהל המדעי. “כיום מתפתחות גישות חדשות לסרטן, ואחת מהן היא הגישה האימונותרפית שפיתחו פרופ' ג'ים אליסון (שקיבל לאחרונה את פרס הארווי מהטכניון) ופרופ" הנוג"ו. הגישה האימונותרפית מבוססת על ההבנה שהמערכת החיסונית הרבה יותר מתוחכמת ויעילה מכל תרופה מלאכותית שנוכל לייצר אי פעם. הבעיה היא שמגבלות מסוימות מונעות ממנה לתקוף את הגידול הסרטני, והתגלית מצאה דרכים לשחרר את אותם בלמים."

 

להתמקד במחקרים מבטיחים

פרופ’ דפנה בר שגיא, סגנית נשיא וסגנית דיקן המדע ב-LMC, אמרה כי הכנס הנוכחי מסכם שנה ראשונה של שיתוף פעולה ממשי בין שני המוסדות. “בשלב הראשון בחרנו שני צוותים מעורבים שיקבלו תמיכה במחקריהם המשותפים, וכעת אנחנו רוצים להרחיב את שיתוף הפעולה מהמחקרים ה’זוגיים’ האלה לקנה מידה רחב יותר. האתגר הגדול שלנו הוא לזהות את התחום הנכון להשקיע בו. התורמים שלנו רוצים להשפיע על העולם ולהציל חיים, ולשם כך אנחנו רוצים להתמקד במחקרים מבטיחים שיפרצו דרכים חדשות בטיפול בסרטן.”

 

פגיעה נקודתית בגידול

פרופ’ אייל גוטליב ופרופ’ דפנה בר שגיא

פרופ’ אייל גוטליב ופרופ’ דפנה בר שגיא

פרופ’ אייל גוטליב, ראש יחידת המטבולומיקה של הסרטן במכון ביטסון (Beatson) בגלזגו, סקוטלנד, גויס לטכניון ביזמת הפרופסורים רונאי וצ’חנובר. הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום המטבולומיקה – מדידת מרכיבי חילוף החומרים בתאים בתנאים שונים. “כיום אנחנו יודעים שהמטבוליזם של התא הסרטני שונה מזה של התא הרגיל ומשתנה לפי סוג הגידול,” הוא אומר. “הטיפולים הקיימים לסרטן – הקרנות וכימותרפיה – פוגעים לא רק בגידול אלא גם ברקמות הבריאות מסביבו, וזה המקור לתופעות הלוואי הקשות. אם נגלה את המאפיינים המטבוליים הייחודיים של התא הסרטני נוכל לא רק לאבחן את המחלה בשלב מוקדם, אלא גם לתקוף את הטיפול בתרופות מולקולריות ייעודיות. זה החלום שלנו כחוקרי סרטן – לתקוף את הגידול עצמו בלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב. כבר עשינו כמה צעדים בכיוון הזה, למשל סריקות של רמת הגלוקוז בתא.”

פרופ’ גוטליב התכוון בכלל ללמוד גאוגרפיה, וברגע האחרון בחר בלימודי וטרינריה בפקולטה לחקלאות ברחובות, “כי באותה תקופה עבדתי בחוות סוסים, והתלהבתי מהרעיון להמשיך לעבוד עם חיות. בסופו של דבר הלימודים הובילו אותי לתואר שני ושלישי בחקר הסרטן במכון ויצמן, ואחרי פוסט-דוקטורט בארצות הברית הגעתי לסקוטלנד.”

לקריאתם של הפרופסורים רונאי וצ’חנובר לחזור לישראל ולהצטרף לשורות הטכניון הוא נענה אף שידע כי תקציבי המחקר כאן לא ישתוו לאלה שהכיר בסקוטלנד. “המפגש עם הטכניון היה פשוט מצוין – מהר מאוד זומנתי לפגישה עם נשיא הטכניון, שדיבר איתי בגובה העיניים, ומיד הבנתי שיש כאן תרבות של שיתוף פעולה נטול היררכיה ובירוקרטיה. אני מאמין שתרבות כזאת חיונית מאוד ומשפיעה באופן משמעותי על המוטיבציה של החוקרים ועל רמת המחקר. ברור לי שאני נמצא בתחילתה של תקופה מצוינת.” פרופ’ גוטליב יעמוד בראש היחידה הלאומית למטבולומיקה, שמוקמת בימים אלה בטכניון בתמיכתם הנדיבה של בני הזוג אייק ולורה פרלמוטר ותיקרא על שמם.

 

מחקרים ראשונים

בשלב הראשון של שיתוף הפעולה בין הטכניון ל-LMC נבחרו שני מחקרים משותפים שיקבלו תמיכה. במחקר הראשון, שעורכים פרופ’ ישראל ולודבסקי (הטכניון) ופרופ’ הארווי פס (LMC), נבדקת פעילות ההפרנאז – אנזים המפרק את התשתית הסוכרית הבין-תאית ומעורב ביכולת הגידול להתפשט ולשלוח גרורות לאתרים מרוחקים.

במסגרת המחקר התגלה הפרנאז ברמה גבוהה בגידולי mesothelioma – סרטן נדיר ואלים שכיום אין לו מרפא. מעכבי הפרנאז (תרכובות בשם PG-545), שפיתחו שני החוקרים במטרה לבלום את הגידול באמצעות דיכוי ההפרנאז, כבר נמצאים כיום בשלב הראשון של ניסויים קליניים. “על פי הממצאים,” אומר פרופ’ ולודבסקי, “השפעתם החיובית משמעותית בהרבה מזו של התרופה הכימותרפית Cisplatin. יתר על כן, גילינו כי הטיפול הכימותרפי מוביל לעתים לעלייה דרמטית ברמת ההפרנאז, כלומר מעודד את הגידול, ואף יוצר עמידות לטיפול. להערכתנו, הטיפול הכימותרפי לא ייעלם מהעולם, אבל הוא יבוצע תוך שימוש במעכבי הפרנאז שיבטלו את פעולתו השלילית.”

במחקר השני, הנערך על ידי פרופ’ מרסל מחלוף (הטכניון) ופרופ’ אווה הרננדו (LMC), נבדקת האפשרות לדכא גרורות סרטניות במוח באמצעות מערכת חדשנית להובלת תרופות. לדברי פרופ’ מחלוף, “הרעיון הוא להתאים למשימה הזאת את מערכת ההובלה שפיתחנו לצרכים אחרים. המערכת שלנו מבוססת על ננו-שלדים הנושאים את התרופה אל היעד, ובמחקר הנוכחי אנחנו בודקים אפשרות להעמיס עליהם את התרופה האנטי-סרטנית ולהזריק אותם למערכת הדם. באמצעות הננו-שלדים תחצה התרופה את מחסום הדם-מוח, תאתר את הגידול במוח ותתקוף אותו באופן נקודתי. בניסויים בעכברים הראינו שהמנגנון עובד – התרופה מגיעה רק לגידול, ולכן אין לה תופעות לוואי. האפקט דרמטי מאוד: הזרקה אחת מובילה לצמצום של 70% בנפח הגידול, והזרקות נוספות מובילות לצמצום נוסף. עכשיו נותר לסיים את הניסויים הפרה-קליניים ולבדוק את השפעת הטכנולוגיה הזאת על בני אדם.”

 

 

“מדען איננו אי”

“המחקר המדעי והרפואי כבר אינו עניין של חוקר יחיד,” אמר דיקן הפקולטה לרפואה פרופ’ אליעזר שלו בפתיחת הכנס. “אומרים ש-no man is an island, והדבר נכון מאוד לעשייה המדעית העכשווית. בימינו אין אפשרות להתקדם אם אתה עובד כאי בודד; עליך לעבוד כיבשת, כלומר בשיתוף פעולה בין-תחומי עם חוקרים משטחים שונים. הדבר נכון כמובן גם לנושא הספציפי של חקר הסרטן שאינו יכול להתקיים ולהתקדם בלי מיזוג של מחקר בסיסי מעולה, מודלים מתמטיים ופיזיקליים, ידע ביולוגי ורפואי, אלמנטים של מחשוב והנדסה, וכמובן קשר הדוק לחולים ולאונקולוגים המטפלים בהם. הכנס הוא התגשמות חזונם של לורה ואייזיק פרלמוטר, המבקשים להשפיע השפעה משמעותית בעולם באמצעות המדע והרפואה.”

 

בדרך לתוצאות דרמטיות

ימי העיון המשותפים והקמת המרכז המשולב לחקר הסרטן התאפשרו הודות לתרומתם של בני הזוג אייק ולורה פרלמוטר. “אייק ואני מחפשים מזה זמן רב אחר דרכים לקשור בין פריצות הדרך הישראליות במדע ובמחקר לבין מחויבותנו העמוקה למרכז הרפואי לנגון באוניברסיטת ניו יורק,” אמרה לורה פרלמוטר. “השותפות בין הטכניון ו-NYU לנגון מאפשרת לנו לחנוך גישה ממוקדת למחקר ולטיפול בסרטן. אין לנו ספק כי מאמץ משותף זה, המונע כפילות של יוזמות מחקריות ומייעל את פעילותם של תורמים וחוקרים בולטים, יוביל לתוצאות דרמטיות במאבק במחלה.”