"התנאי להצלחה הוא הנכונות להיכשל"

"אם אתה רוצה חדשנות בארגון עליך לגייס את סוסי הפרא." כך אמר איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, בפאנל בנושא חדשנות בארגון שהתקיים בטכניון במסגרת ארועי הקורטוריון

חברי הפאנל. מימין לשמאל : איל וולדמן, ד"ר ארנה ברי, מולי אדן ודב מורן

חברי הפאנל. מימין לשמאל : איל וולדמן, ד"ר ארנה ברי, מולי אדן ודב מורן

"יותר מכל למדתי בטכניון ללמוד, וזה הדבר הכי חשוב. הרי העולם משתנה במהירות והידע שאנחנו רוכשים בלימודים לא יהיה רלוונטי תוך עשרים שנה. מה שיהיה רלוונטי הוא היכולת ללמוד, שכן הבּוּר של מחר אינו מי שאין לו ידע אלא מי שאינו יודע ללמוד. לכן זה הדבר שצריך להכניס היום למערכת החינוך: היכולת ללמוד דברים חדשים."

דברים אלה נאמרו על ידי מולי אדן, עד לאחרונה סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, בפאנל חדשנות שנערך במסגרת ארועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) בטכניון. בפאנל, שאותו הנחה אדן, השתתפו ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא לחדשנות במרכזי המצוינות, המחקר והפיתוח ב- EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות בישראל, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן ומייסד M-Systems וממציא הדיסק-און-קי דב מורן, המשמש היום כשותף המנהל בקרן הון הסיכון גרוב וונצ'רס.. וולדמן התייחס גם הוא לחשיבותו של הטכניון בחייו ואמר: "השלמתי כאן תואר ראשון, שבו קיבלתי את הכלים הבסיסיים במתמטיקה, בפיזיקה ובהנדסת מחשבים, ותואר שני שלימד אותי לחקור, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות. התואר הראשון הפך אותי למהנדס טוב והתואר השני לימד אותי להיות חוקר וממציא." מורן, שהשלים בטכניון תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים, סיפר כי "הלימודים היו תקופה קשה אבל נפלאה. ידעתָ שאתה לומד במקום תובעני שאינו מתפשר על איכות והרגשתָ שאתה מגויס למשימה חשובה. הטכניון היה שלב חשוב מאוד בקריירה שלי."

חדשנות מחייבת לקיחת סיכונים," אמרה ד"ר ברי, בוגרת אוניברסיטאות חיפה ותל אביב ובעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ד"ר ברי, שכיהנה בעבר כמדענית הראשית במשרד המסחר והתעשייה וכיום כסגנית נשיא בחברת EMC, הוסיפה כי "בלי לקיחת סיכונים אפשר להיות יצירתיים אך לא חדשניים, ואי אפשר להצליח. התנאי להצלחה הוא בנכונות להיכשל וביכולת להתאושש מהכישלון במהירות ולהמשיך הלאה."

"חדשנות פירושה יצירה של משהו חדש שאינו בהכרח מהפכני, מדהים, גדול ומגניב," אמר וולדמן. "זה יכול להיות כל דבר, אפילו קטן, שלא נעשה קודם. החוכמה שלך כמנהל היא לגייס את סוסי הפרא – אנשים בעלי חשיבה עצמאית, שרבים מהם מגיעים מהטכניון – ולעודד אותם באמצעות האצלת סמכויות, חופש פעולה והאקתונים."

חוצפה, הישרדות והייטק

ד"ר ארנה ברי

ד"ר ארנה ברי

לשאלה כיצד הפכה ישראל לאומת הסטארט-אפ השיב מורן: "אנחנו אומה של שורדים, וההישרדות פיתחה בנו חשיבה יצירתית. אבא שלי הגיע לכאן בזכות סבא שלי, שסירב להישאר בעירו בפולין במלחמת העולם השנייה. מי שדבק במציאות הקיימת ונמנע משינוי פשוט לא שרד."

"אין ספק שהחוצפה הישראלית היא רכיב מרכזי בהיווצרותה של אומת הסטארט-אפ," אמר אדן. "את החוצפה הזאת אתה רואה בישראל בכל מקום: ביחסים בין מנהל לעובד בחברה, ביחסים בין הורה לילד בסופרמרקט ואפילו בהתנהגות של נוסעים כשהם עולים לרכבת. לפעמים זו התנהגות מרגיזה אבל היא חלק מקריאת התיגר על כל דבר, מהסירוב לקבל את הסטטוס קוו כמובן מאליו."

 

טעויות מפוארות

כל אחד עושה טעויות במהלך הקריירה שלו אמר אדן וביקש מכל אחד מהנוכחים לספר על טעות או כישלון משמעותי במהלך הקריירה שלו. הוא עצמו סיפר על פגישתו עם מורן במשרדי M-Systems (החברה של מורן) בכפר סבא. "מורן הציע לי להיות המנכ"ל שלו, ואני דחיתי את ההצעה. כעבור חודשים ספורים, כשהוא מכר את החברה ב-1.6 מיליארד דולר, אכלתי את הלב."

מורן סיפר על החמצת הזדמנויות לרישום פטנטים. "הרעיון של שימוש בפלאש כדיסק היה רעיון מצוין שלא רשמנו עליו פטנט. למה? קודם כל כי רישום פטנט עולה הרבה כסף – לנו לא היה, וחוץ מזה – כי היינו בטוחים שכל שנה נמציא משהו חדשני ונמכור אותו, אז אין סיבה להתאמץ לרשום פטנטים. בדיעבד, זו היתה טעות."

 

מולי אדן

מולי אדן

דב מורן

דב מורן

איל וולדמן

איל וולדמן