גבישים של אור ותזמון ההתפתחות העוברית: פרס הארווי לשנת 2015 הוענק לפרופ' מרק קירשנר ולפרופ' עמנואל בלוך

חתני פרס הארווי לשנת 2015 - פרופ' מרק קירשנר (מימין) ופרופ' עמנואל בלוך (משמאל)

חתני פרס הארווי לשנת 2015 – פרופ' מרק קירשנר (מימין) ופרופ' עמנואל בלוך (משמאל)

הטכניון העניק השבוע במסגרת אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) את פרס הארווי לשנת 2015 לפרופ' מרק קירשנר מאוניברסיטת הרווארד (ארה"ב) ולפרופ' עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית (גרמניה). פרופ' קירשנר קיבל את הפרס על תגליותיו ועל תרומותיו החלוציות בשלושה תחומים מרכזיים בביולוגיה המודרנית: התפתחות עוברית, מעגל החיים של התא והתארגנותו. פרופ' בלוך זכה בפרס על תרומותיו הרבות להבנת האינטראקציה בין קרינה למערכות קוונטיות מרובות גופים, ובמיוחד על מחקריו החלוציים המממשים סימולטורים קוונטיים באמצעות אטומים קרים הלכודים בסריגי-אור.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ציטט בפתיחת הטקס את המוטו Nullius in verba – 'אל תאמין למה שמספרים לך'. "הרעיון הזה היה מהפכני מאוד כשנקבע כמוטו של החברה המלכותית של לונדון (The Royal Society) בשנת 1660," אמר פרופ' לביא. "באותה תקופה שגשגו האמונות הטפלות, והרעיון של מדע מבוסס ראיות לא היה פופולרי. כיום אנו חיים בתקופה אחרת, שבה המשימה שלנו היא קידום המצוינות במדע, משום שזו הדרך היחידה לפתרון הבעיות הגדולות הניצבות בפני האנושות. זה הרקע לקיומו של פרס הארווי – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון – הנועד להוקיר מצוינות במדע ובטכנולוגיה."

"הטכניון הוא אוניברסיטה חשובה ובולטת בתחומי המדע והטכנולוגיה," אמר פרופ' קירשנר בטקס, "ועל כן הפרס הזה משמעותי מאוד עבורי. ההצלחה הגדולה שלי קשורה בהזדמנות הגדולה שקיבלתי לעסוק במדע – הזדמנות שלא ניתנה לדור שלפניי, שנאלץ להיאבק על קיומו הפיזי. לכן אני מבין שהתפקיד המרכזי שלי, והתרומה הגדולה שלי למדע, הם מתן הזדמנות לסטודנטים ולחוקרים הצעירים ללמוד, לחקור ולהצליח."

פרופ' קירשנר הוסיף כי "הקריירה המחקרית שלי צמחה סביב שאלות גדולות שלא ניתנו להם תשובות קודם לכן ומתוך רצון להביא לחקר הביולוגיה תפיסות מעולמות הפיזיקה והמתמטיקה. כשהתחלתי לפעול בכיוון הזה גיליתי שישראל הקטנה היא אחת משלוש המעצמות המובילות בתחום הביולוגיה המערכתית, לצד ארה"ב וגרמניה. זאת משום שהקהילייה המדעית בישראל הבינה מוקדם מאוד שמדובר בתחום משמעותי וקידמה מחקר שבו מעורבים מתמטיקאים ופיזיקאים מעולים."

פרופ' בלוך אמר כי "בטכניון מצאתי עמיתים נפלאים והשראה רבה, ואני מודה לכם על קבלת הפנים החמה. כבר בביקוריי הראשונים בטכניון זיהיתי את הכישרון העצום ואת ההתלהבות הרבה שמניעים את חוקרי הטכניון העוסקים בפיזיקה. מהר מאוד הבנתי שמדובר באחת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות הטובות בעולם, וחנוכת המרכז להנדסה קוונטית בשבוע שעבר בטכניון ביטאה זאת."

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל. עם הזוכים בפרס נמנים חתן פרס נובל מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג בריה"מ לשעבר; פרופ' ברט סאקמן (חתן פרס נובל ברפואה); פרופ' פייר ג'יל דה-ג'ן (חתן פרס נובל בפיזיקה); פרופ' אדוארד טלר על תגליותיו בפיזיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית; פרופ' ויליאם קופף על המצאת הכליה המלאכותית; ופרופ' שוג'י נקמורה, שקיבל פרס נובל בפיזיקה על פיתוח ה-LED הכחול.

"העיתוי הוא הכל"

מימין לשמאל : פרופ' עמנואל בלוך, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מרק קירשנר

מימין לשמאל : פרופ' עמנואל בלוך, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מרק קירשנר

פרופ' קירשנר, יליד 1945, השלים דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה (1971) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטאות ברקלי ואוקספורד. את מינויו האקדמי הראשון קיבל ב-1972 באוניברסיטת פרינסטון, משם עבר לאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו וכעבור 15 שנה לבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, שם יזם והקים שתי יחידות – המחלקה לביולוגיה של התא והמחלקה לביולוגיה מערכתית. בכלים מעולם הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית והתאית מנתח פרופ' קירשנר את התהליכים השולטים בתאים וברקמות, ותרומתו ניכרת במיוחד בסוגיות הנוגעות לתהליך ההתפתחות העוברית: מאפייני שלד התא (cytoskeleton), בקרת מעגל החיים של התא ותוכנית ההתפתחות של עוברים של בעלי חוליות.

גבישי האור של בלוך

פרופ' בלוך, יליד 1972, השלים דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן (2000) ומאז עבד בכמה מהמוסדות המובילים בגרמניה: אוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן, אוניברסיטת יוהנס-גוטנברג ומכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית.

בין השאר הדגים פרופ' בלוך, לראשונה באופן ניסויי, את קיומה של "פאזת זק" הקרויה ע"ש פרופ'-אמריטוס יהושע זק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון. פרופ' זק, שקיבל לאחרונה את מדליית ויגנר היוקרתית, פרסם בשנת 1989 מאמר בכתב העת Physical Review Letters, ובו הסביר את הפאזה הגיאומטרית של האלקטרונים בחומר מוצק, הנקראת מאז על שמו. 24 שנים אחר כך, בשנת 2013, הצליח פרופ' בלוך להדגים קיומה של פאזה זאת בסריג אופטי המורכב מאטומים קרים.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק לפרופ' קירשנר את הפרס

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק לפרופ' קירשנר את הפרס

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק לפרופ' בלוך את הפרס

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא מעניק לפרופ' בלוך את הפרס